בפתיחת פרשת 'עקב' מעמיד משה רבינו את עם ישראל מול הבטחותיו הנצחיות של הקדוש ברוך הוא. הפרשה מדגישה את השכר הגדול הצפוי למי שדבק בקיום המצוות ובלימוד התורה הקדושה.
משה רבינו מציג שאלה יסודית המעסיקה כל אחד: כיצד יצליח עם ישראל, המועט במספרו, להתמודד מול אומות רבות ועצומות? מהי הדרך לנצח כוחות הנראים חזקים מאיתנו?
התשובה שמעניק הקב"ה היא עיקרון מנחה לכל הדורות: 'זכור'. על כלל ישראל לזכור את הניסים הגלויים שנעשו ביציאת מצרים, את ההשגחה הפרטית המיוחדת שליוותה אותנו בכל צעד ושעל. הפרשה אינה מסתירה את האמת המלאה מפנינו.
הקב"ה מזכיר למשה רבינו גם את חטאי העבר של עם ישראל, ובראשם חטא העגל החמור. אך למרות המורדות, למרות כל האתגרים הרוחניים והגשמיים הקשים שעבר העם במדבר, הקדוש ברוך הוא אינו חוזר בו מהבטחותיו. הוא פונה אלינו בקריאה ברורה: שמרו על התורה והמצוות - ותזכו לכל הברכות.
בסיום מגיעה ההבטחה המרכזית, זו שכל נפש מישראל מייחלת לה: 'וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי'. הקב"ה מבטיח ברכה בשדות ובפירות, ברכה בפריה ורביה, בריאות איתנה ושמירה מכל צרה וצוקה. זוהי ההבטחה הנצחית והקיימת לעד למי שמקיים את מצוות התורה בלב שלם.
0 תגובות