חברת שבא, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב בישראל, פרסמה את נתוני ההוצאות של הציבור הישראלי בערב ראש השנה תשפ"ז. הנתונים חושפים תמונה מורכבת: מצד אחד, שיאי הוצאות חסרי תקדים ברגע האחרון, ומצד שני – צמצום משמעתי ומודע בקניות המזון, המעיד על ניהול תקציבי קפדני בצל יוקר המחיה.
ביום שישי, ערב החג, הוציא הציבור הישראלי סכום כולל של 1.462 מיליארד ש"ח – עלייה של 10.3% לעומת ערב ראש השנה תשפ"ו, שבו נרשמו הוצאות של 1.325 מיליארד ש"ח. בשעות הלחץ המרכזיות, בין 08:00 ל-15:00, עמדו ההוצאות על 1.2 מיליארד ש"ח, לעומת 1.1 מיליארד ש"ח בשנה שעברה.
שעת השיא המוחלטת נרשמה בין 12:00 ל-13:00 בצהריים, כאשר הציבור הוציא 197.131 מיליון ש"ח בשעה אחת בלבד. דקת השיא תועדה בשעה 11:52, עם למעלה מ-3.91 מיליון ש"ח והיקף של יותר מ-21,800 עסקאות בדקה אחת.
מבט רב-שנתי על נתוני שעות הלחץ בערב החג מצביע על מגמת עלייה עקבית: בתשפ"ד, טרום מלחמת "חרבות ברזל", נרשמו 956 מיליון ש"ח; בתשפ"ה הסכום עלה ל-1.075 מיליארד ש"ח; בתשפ"ו הגיע ל-1.1 מיליארד ש"ח, ובשנה הנוכחית זינק ל-1.2 מיליארד ש"ח.
65,000 איש באומן: גלריה מרגשת
הפער המפתיע: זינוק בתיירות, קיפאון במזון
פילוח ההוצאות לפי ענפי פעילות חושף תמונה מורכבת של סדרי עדיפויות משתנים. בעוד סוכנויות הנסיעות והתיירות רשמו זינוק חד של 27.8%, ומוצרי החשמל והאלקטרוניקה עלו ב-9.7%, ההוצאה על מזון ברשתות עלתה בשיעור מתון של 2.3% בלבד. גם במעדניות, קצביות ומאפיות נרשמה עלייה זהה של 2.3%.
ענפים נוספים שרשמו עליות: פארמה ובריאות (8%), מלונאות וחדרי אירוח (5.3%), הלבשה והנעלה (4%), ומסעדות ובתי קפה (3.4%).
הנתון המרכזי והמשמעותי ביותר הוא הפער בין העלייה המתונה בהוצאות על מזון לבין עליית מחירי המזון בפועל. כאשר מדד מחירי המזון מציג עליות של כ-8.1%, עלייה נומינלית של כ-3% בלבד משקפת ירידה כמותית ריאלית של כ-4.7% בסל המוצרים שנרכש.
הירידה הכמותית מעידה על שתי התנהגויות מקבילות: צמצום מודע בכמויות הנרכשות, לצד מעבר רחב היקף ממותגים מובילים למותגים פרטיים של הרשתות, הזולים בעשרות אחוזים. הצרכן הישראלי מנהל תקציב גג קשיח לסופרמרקט, וכשהמחיר ליחידה עולה, הוא חותך בכמויות כדי לא לחרוג מהמסגרת הכספית.
לעומת זאת, הזינוק בתיירות, מוצרי חשמל ואופנה מצביע על מגמה הפוכה: מול מציאות כלכלית מתוחה, הציבור מפנה תקציבים לחוויות, לחידושים ולפיצויים פסיכולוגיים. הפער בין קניות המזון הגולמי לבין ההוצאה על פנאי ותיירות מסמן גם תמורה תרבותית: משפחות רבות מעדיפות להשקיע בחופשה או באטרקציה משפחתית על פני שולחן חג מפואר ועמוס.
נתוני השיא – קרוב ל-200 מיליון ש"ח בשעה אחת וקצב של מעל 21,800 עסקאות בדקה – מעידים על תרבות הדחיינות ואפקט עדר מובהק. מכיוון שערב החג חל ביום שישי, שעות הפעילות היו קצרות והחנויות נסגרו מוקדם, מה שיצר לחץ ותחושת דחיפות. בתנאים אלה, הצרכנים משווים פחות מחירים ו"יורים לכל הכיוונים" כדי להספיק לסגור את הרשימה.
0 תגובות