ועדת הכספים קיימה היום (שני) דיון ראשון בפרק ז' (מס מיוחד על רווחי בנקים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית.
במסגרת הצ"ח, מוצע להטיל מס רווח נוסף בשיעור של 15% על בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, שרווחיו בשנה מסוימת עולים על 50% מהממוצע השנתי של רווחיו בין השנים 2018-2022, וזאת בהוראת שעה שתחול עד לשנת 2030. לגבי שנת 2026 מוצע לקבוע כי המס יחול בהתאם לחלק היחסי של השנה.
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי ציין בפתח הדיון: "זהו דיון ראשון מתוך כמה דיונים שנקיים. בעיני לפחות, זה אחד החוקים היותר חשובים ומשמעותיים של חוק ההסדרים הזה, זה משהו שהיה צריך לעשות מזמן, אנחנו בעיכוב גדול מאוד באירוע הזה. אני נחוש מאוד לקדם את החוק הזה בצורה המיטבית".
יוראי מצלאוי, סמנכ"ל משרד האוצר: "הרקע להצעת החוק נעוץ בשינוי המשמעותי בסביבת הריבית בשנת 22, שהוביל לשינוי משמעותי ועלייה משמעותית ברווחי המערכת הבנקאית, גם בהשוואה בינלאומית, בשל סביבת השוק, עלייה שנבעה בעיקר מעלייה בסביבת הריבית, עם התאמה בין הרווחים לעלייה בריבית. המצב הזה בין השאר, הוביל למספר מהלכים, בניהם תשלום של הבנקים שקודם בוועדה הזו. בהמשך לכך, החליטה הממשלה להקים צוות מיוחד לבחינת מיסוי המערכת הבנקאית, אני עמדתי בראש הצוות, הוא התכנס במשך כמעט שנה, ופרסם דוח ביניים שפורסם להערות הציבור, פרסמנו בדצמבר דוח סופי, קיימנו שני שימועים לאיגוד הבנקים". מצלאוי הדגיש כי הגידול ברווחים בשנים האחרונות אינו תוצאה של התייעלות או גידול אלא תוצאה לא מכוונת של המדיניות המוניטרית.
על רקע הדברים ציין מצלאוי כי 12 מדינות מתוך מדינות האיחוד האירופי הטילו מיסוי זמני או קבוע על המערכת הבנקאית משנת 23, בניהן בריטניה, ספרד, איטליה, צ'כיה ואירלנד, וכי מספר מדינות עברו ממיסוי חד פעמי למיסוי קבוע - ליטא, ספרד וקנדה, והדגיש "פה לא מדובר במיסוי קבוע אלא בהוראת שעה ל-5 שנים".
כך הציגו באוצר כי מאז העלאת הריבית באמצע שנת 22, קפצו רווחי הבנקים, כאשר שנת 22 הסתיימה ב-20 מיליארד ₪ רווח ושנת 23 הסתיימה כבר ב-38 מיליארד, ושנת 24 כבר עם רווח חזוי של 46 מיליארד ₪. בהתאמה לכך הוצג כי העלייה בהכנסות הבנקים מתואמת עם העלייה בריבית. כן הוצג כי הבנקים נמצאים מעל לחציון ומעל לממוצע האיחוד האירופאי במדד התשואה להון וכן מעל רוב מדינות מערב אירופה.
באוצר ציינו כי היעדר תחרות, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית מטיבה, הינם מאפיינים ייחודיים המביאים לרווחיות עודפת מסיבות חיצוניות.
עוד הציג מצלאוי כי בהשוואה לסקטורים אחרים רווחי הבנקים גדלו פי 4 בשנים האחרונות בעוד שיתר המוסדות הפיננסיים נותרו ללא שינוי מהותי, כאשר שיעור הבנקים בכלל רווחי המשק הוכפל תוך שנים ספורות לכ-14%.
בהמשך התייחס לחששות אפשריים מהטלת המס, בהם השפעה שלילית על התמריצים להתייעלות, פגיעה אפשרית בהיצע האשראי, וגלגול חלק מהמס על הלקוחות, וציין כי הם מאמינים שהמנגנון המוצע יתן מענה לכך.
במסגרת המנגנון מוצע מס רווח דיפרנציאלי, ומצלאוי הציג כי זה, מעגן מדרגת מס נוספת על רווחים שמעל רף של 50% במסגרת הוראת שעה, ביחס לממוצע הרווח בשנות הבסיס, שיעור מס שולי של 15%. כך צוין כי המנגנון נועד למסות רווחי יתר תוך השארת מרווח על מנת שלא לפגוע בתמריצי הבנקים לצמיחה והתייעלות ולצמצם את הפגיעה האפשרית בציבור.
כך ציין כי "המנגנון שמוצע פה תופס בצורה טובה יותר את רווחי היתר", כאשר לדבריו מס נוסף ייגבה רק בעת זינוק חריג ברווחיות כתוצאה מריבית גבוהה, ללא הכבדה נוספת בשנות ריבית נמוכה.
עוד הוצגו מספר נקודות לעניין המודל: במטרה לעודד תחרות המס לא יוטל על בנק בעל היקף פעילות קטן. המס על הרווח הנקי ולא על ההכנסה מריבית. הוא כולל מנגנון "מס אמת" אחוזי – קביעת רף אחוזי במקום סכום נומינלי קשיח. הוא מייחד רווחי יתר ומפחית את הפגיעה בתמריץ להתייעלות. יש במסגרתו חישוב פרטני לכל בנק בנפרד, וישנה פשטות תפעולית: יישום מנגנון מוכר המאפשר גבייה יעילה.
במסגרת הדברים הוצג כי תקופת הבסיס אשר ביחס אליה ייבחנו רווחי הבנקים תהיה ממוצע רווחי הבנקים בשנים 2018-2022, כאשר בשנת 2026 המס יחול על החלק היחסי של אותה שנה.
כך הדגישו באוצר כי "למנגנון יש כרית משמעותית, כאשר הוא חל אך ורק כשיש סביבת ריבית דומה לזו שהתאפיינה מ-23 עד 25. בשנת 2017 שם הייתה ריבית פחות מאחוז, המנגנון הזה לא גובה מס, הבנקים ישלמו מה שהם משלמים היום. המנגנון יחול אבל גביה לא תהייה" עוד הוסיפו: "כרית של 50 אחוז אומרת לבנקים גם אם תתייעלו ב-10 או 20 אחוז או תשיאו רווחים בצורה משמעותית, לא יחול עליכם מס".
"הסיבה בה אנחנו ממליצים לנקוט במנגנון הזה, כי לשיטתנו הוא מאפשר לצמצם מצד אחד את החששות ולאפשר את המיסוי" הוסיף מצלאוי.
לעניין אחוז הרווח הציג מצלאוי כי בעוד הוועדה המליצה על טווח של בין 7 ל -10 אחוזים, גם כי בהשוואה לעולם נטל המס גבוה ביחס למערכת הבנקאית, "השר החליט לחרוג מהמלצת הוועדה ולקבוע 15%, היה רציונאל פיסקלי לצורך מימון המלחמה והשר העדיף את המנגנון הזה על פני מנגנוני מיסוי אחרים".
כך סיכם מצלאוי את עמדתו לעניין המנגנון: "רק ששלושת הפרמטרים הבאים חלים יחד: סביבת ריבית גבוה, העדר תחרותיות וריכוזיות ורגולציה מיטיבה, אז המס יחול. בדקנו עשור לאחור מתי המנגנון הזה חל, ומצאנו שבשנים בהן אין את השילוש הזה אין מס, אין גבייה. לכן מבחינתי המנגנון הזה הוא מס רווחי יתר, כי אחרי הכרית של ה-50%, הוא מבטא גם גידול טבעי וגם התייעלות, ויש בו גם גידול הצמדה מ-27 והלאה"
"הבנקים הם שחקן חשוב, אנחנו לא רוצים לפגוע במנגנון שלהם לגדול ולהתייעל, המנגנון הזה מטרגט את רווחי היתר בצורה הכי טובה שאנחנו יודעים, רק במקום שיש רווחים שהם לא תוצר של התייעלות או גדילה טבעית או אקטיבית".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "איפה הייתם שרצינו לטפל בזה בזמן אמת ולדאוג לציבור ועצרתם את הצעות החוק שלנו, איפה המנגנון הזה מחזיר את הכסף לציבור?"
ח"כ נאור שירי: "איפה זה מטיב עם האזרח הקטן? החוק הזה לא פוגש ולא מקל את האזרח הקטן או הממוצע בשום צורה, זה מכניס כסף למדינה, אני טוען שזה הולך לסטרוק או לדברים אחרים אבל זה לא מקל על האזרח".
מצלאוי השיב כי הדבר מביא ליתרונות פיסקלים לטובת הציבור.
יו"ר הוועדה הוסיף על הדברים: "זה כסף שנכנס לאוצר המדינה, יש הוצאות ויש תקציב שהולך לעבור, את התקציב הזה צריך לממן, בהתחשב בהרבה מאוד דברים, כאשר אתה צריך לאזן את ההכנסות עם ההוצאות, אתה צריך ללכת להביא 1.1 מיליארד ממקום אחר אם זה לא פה, וזה יפגוש את אלה שהכי קשה להם, הכי למטה והכי קל ללכת ולקחת מהם".
ח"כ מילביצקי: "האם יש לכם יכולת לנטר האם יש פגיעה באזרחים?"
מצלאוי: "התמריצים פה מייצרים פגיעה פחות משמעותית וממזערים את החששות כמה שניתן, אני לא יודע להגיד לך בסוף שלא יהיה גלגול".
ח"כ מיקי לוי: "אני ממש לא בצד של הבנקים, הרווחים מטורפים מעליית ריבית, זה לא כסף של הבנקים, הם לא לקחו שום הלוואה, ומדובר ב-500 מיליארד ₪ ששייכים לציבור, עם זאת, יש סכנה ממשית בהתערבות השלטון ברווחי הבנקים, זו התערבות בוטה, במדינות דמוקרטיות צריך לבחון באלף עיניים. יש גם חשש שהבנקים יגלגלו את זה בצמצום הנחות או עמלות לאזרחים, ואין איך לפקח על זה. הציבור ישלם ויפסיד. צריך למצוא חלופות איך הכסף ילך לכיסי האזרחים. חשבתם על חלופות שיגולגלו ישירות לציבור ולא למשרד האוצר?".
ח"כ ינון אזולאי: "נלחמתי נגד רווחי הבנקים שעל חשבון הציבור, אני חושב שהם עושקים את הציבור במקום מסוים, אמרתי לא פעם שהריביות שלהם הם שוק אפור, כשהן מגיעות לעיתים ל-19 אחוז, ונלחמתי איתם פה, בוועדת כלכלה, בחסכון לכל ילד שהוצאנו מהם, אבל אני גם הגון כלפי מי שאני נלחם בו. פעם שעברה שהביאו לפה את נושא המיסוי של הבנקים, והייתה התעקשות שזה לא יקרא מס, והייתה התחייבות של האוצר שזה יהיה חד פעמי ולא מעבר לכך, כל החשש היה שיחזרו על אותו דבר. אז עם כל הביקורת שיש לי על הבנקים, צריך להיות הגונים ולומר את זה, ואם אתם רוצים להפר את המילה, תגידו שאתם מבקשים להפר. אם הייתם נותנים משהו ללקוח, אז מילא, שקצת היה חוזר ללקוח. גם אתם צריכים להביא משהו לאזרח, וגם לעמוד במילה שלכם, לא רק לזרוק על הבנקים, גם על חברות התעופה, חברות הביטוח, שם לא פעלתם למרות שהרווחים הגיעו במלחמה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "בדיון הבא נשמע את עמדת יתר הצדדים, מהאוצר אני מבקש שתציגו בפנינו מודלים מהעולם של החוק הזה. בנוסף אני מעוניין שתבדקו יותר לעמוק את האפשרויות עם בנק ישראל ובלעדיו, איך למנוע את הגלגול הזה על הציבור".
0 תגובות