זעזוע חסר תקדים התרחש אמש בשוק ההון האמריקאי: מניית IBM, אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות והמכובדות בעולם, צנחה ב-25.2% במהלך יום מסחר אחד. הנפילה החופשית מחקה כ-69 מיליארד דולר משווי השוק של החברה בתוך שעות בודדות, ורשמה את הירידה היומית החדה ביותר בתולדות החברה - עמוקה אף יותר מהצניחה של 23.7% שנרשמה ב"יום שני השחור" ב-19 באוקטובר 1987.
אף שהמניה נסחרת בבורסת ניו יורק מאז 1916, החברה לא חוותה מעולם זעזוע בעוצמה כזו. הטריגר לטלטלה: פרסום דוחות רבעוניים מאכזבים שכללו אזהרת רווח חמורה ופספוס משמעותי של תחזיות האנליסטים.
המספרים המדאיגים מאחורי הקריסה
התוצאות הכספיות של IBM לרבעון השני הציגו תמונה קשה. על פי נתוני FactSet, החברה דיווחה על רווח מתואם של 2.93 דולר למניה, נמוך מציפיות האנליסטים שעמדו על 3.01 דולר למניה. בשורת ההכנסות רשמה החברה 17.2 מיליארד דולר, לעומת צפי של 17.86 מיליארד דולר. הפספוס הכפול הדליק נורות אדומות אצל המשקיעים, שמיהרו למכור את המניות.
אך מעבר למספרים עצמם, מה שהדאיג במיוחד היה ההסבר שנתן המנכ"ל ארווינד קרישנה לחולשה: תופעה חדשה ומדאיגה שמכונה "דחיקת תקציבים" (Budget Crowding Out), שעלולה להשפיע על כלל ענף התוכנה העולמי.
כשה-AI "אוכל" את תקציבי התוכנה
בניגוד לחששות המוקדמים לפיהם כלי בינה מלאכותית פשוט יחליפו מוצרי תוכנה קיימים, המציאות מורכבת יותר. מתברר כי העלויות המאמירות של תשתיות וחומרת AI - ובראשן שבבים של אנבידיה, שרתי אחסון ושירותי ענן - פשוט לא מותירות לחברות תקציב פנוי לשדרוג מערכות מחשוב ותוכנות מסורתיות.
קרישנה הסביר כי הלקוחות הסיטו את תקציבי ההון שלהם לשני כיוונים עיקריים: הצטיידות בשרתים, פתרונות אחסון ורכישת זיכרונות במטרה להבטיח מלאים לפני עליות מחירים צפויות, לצד הסטת תקציבים מסיבית להגנה על ארגונים באמצעות אבטחת סייבר.
"בשבועות האחרונים של יוני ראינו לקוחות מסיטים את הוצאות ההון הרבעוניות שלהם לכיוון שרתים, אחסון ורכישת זיכרונות. אומנם לקחנו בחשבון השפעה מסוימת הקשורה לשרשרת האספקה בתחזיות שלנו, אך לא צפינו את עוצמת התיעדוף מחדש של תקציבי ההון. התנאים האלה דורשים מהצוותים שלנו ביצוע מושלם, וברבעון הזה כשלנו. לא הסתגלנו ולא פעלנו מהר מספיק, ומספר רב של עסקאות ענק לא נסגרו"
כך כתב המנכ"ל במכתב למשקיעים, תוך הודאה בכישלון ניהולי לצד חשיפת המגמה המדאיגה.
לצד הסטת התקציבים הכללית, ב-IBM הודו כי גם מכירות מחשב הדגל הארגוני החדש של החברה, ה-z17, לא עמדו בציפיות. כתוצאה מכך, החברה מעריכה כעת כי תרשום ירידה של כ-7% בהכנסות מחטיבת התשתיות שלה.
מי נהנה מהמשבר?
בעוד שבעלי המניות של IBM ספגו מכה קשה, הדו"ח דווקא הפיח חיים בחברות אחרות שנהנות מהסטת התקציבים. מניות של יצרניות זיכרונות זינקו בעקבות ההצהרה על ההצטיידות המסיבית, כאשר ענקית השבבים הקוריאנית SK Hynix זינקה בלמעלה מ-20%.
במקביל, מניותיהן של ספקיות אבטחת הסייבר המובילות, בהן קראודסטרייק (CrowdStrike) ופאלו אלטו (Palo Alto Networks), רשמו עליות חדות. אנליסטים בשוק העריכו כי הריצה להגנת סייבר קשורה, בין היתר, להשקתו האחרונה של מודל ה-AI החדש Mythos של חברת אנתרופיק (Anthropic).
מודל זה הגביר את החשש שארגוני פשיעת סייבר ומדינות יוכלו להשתמש בבינה מלאכותית כדי לחשוף במהירות חסרת תקדים פרצות אבטחה בתוכנות קיימות - מה שאילץ חברות להסיט תקציבים מיידית להגנה, על חשבון פרויקטים טכנולוגיים אחרים.
אפקט הדומינו: האם גם ענקיות התוכנה בסכנה?
החשש מ"חנק תקציבי" הדביק במהירות את כלל הסקטור. בדקות הראשונות של המסחר נרשמו ירידות חדות של מעל 5% במניותיהן של ענקיות תוכנה מובילות כמו Salesforce, Adobe, ServiceNow ו-Workday, מחשש שגם הן ידווחו על פגיעה דומה בתקציבי הלקוחות.
עם זאת, בהמשך היום המניות הללו ביצעו תיקון חלקי וסיימו בירידות מתונות יותר של 2% עד 6%, לאחר שאנליסטים הרגיעו כי בניגוד ל-IBM, מרבית חברות התוכנה אינן תלויות במכירות של מחשבי מיינפריים חומרתיים ישנים.
מגמה רוחבית או בעיה נקודתית?
השוק כולו מנסה כעת להבין האם המגמות שעליהן דיווחה IBM הן תחילתו של צונאמי שישטוף את חברות התוכנה, או שמא מדובר באירוע נקודתי. חלק מהאנליסטים בוול סטריט קראו לקחת את דברי החברה בפרופורציות.
לטענתם, החולשה בתוצאות של IBM נבעה בראש ובראשונה מבעיות ביצוע פנימיות של הנהלת החברה ומכישלון בסגירת עסקאות, ולאו דווקא מתופעה רוחבית ומיידית של התייבשות תקציבי התוכנה הגלובליים.
יחד עם זאת, ברור לכל כי בעידן שבו חומרת ה-AI שואבת סכומי עתק, החברות הטכנולוגיות שלא יציגו ערך מוסף ברור ומיידי ימצאו את עצמן מחוץ לכיס של הלקוחות הארגוניים.
0 תגובות