הסכם משמעותי נחתם באילת בין משרד החקלאות וביטחון המזון לבין המכון לחקר ימים ואגמים לישראל בע"מ (חיא"ל), בשיתוף משרד ראש הממשלה ושותפים מקומיים, להקמתו והפעלתו של פרויקט לאומי לביות דגי טונה. מטרת הפרויקט היא לפתח בישראל יכולת עצמאית לייצור ביצים ודגיגי טונה, במטרה לבסס את ביטחון המזון הלאומי ולסלול את הדרך לענף חקלאות ימית ישראלי.
בבסיס המיזם תוקם תשתית הנדסית ומחקרית מורכבת הכוללת ארבעה מכלים יבשתיים ייעודיים. בתוך מכלים אלו יאוכלסו דגי טונה ויעברו תהליך אקלום קפדני עד ליצירת להקות רבייה סדירות בתנאי שבי. לצד המכלים תפעל מערכת מתקדמת לטיפול ולשימוש חוזר במים, שתאפשר ניטור סביבתי מדויק וחיסכון במשאבים, לצד מערך ייעודי שיטפל בדגיגים מרגע הבקיעה ועד לשלב שבו הם מגיעים לגודל ולחוסן המאפשרים את העברתם לחוות גידול ימיות.
כיום מתמודד ענף גידול הטונה בעולם עם תלות מוחלטת כמעט בטבע. רוב התעשייה נשענת על לכידת דגים בים הפתוח והעברתם למתקני פיטום, שיטה המוגבלת במכסות דיג, תלויה בעונות השנה ופוגעת במערכות האקולוגיות הימיות. הפרויקט החדש נועד להסיר את החסם המרכזי הזה ולבנות שרשרת אספקה יציבה, מבוקרת ואיכותית של דגיגים, ממש כפי שתעשיית החקלאות היבשתית נשענת על זרעים ושתילים מושבחים.
במשרד החקלאות מתייחסים לדגיג הקטן כאל המקביל הימי של הזרע החקלאי – מוצר עתיר ידע המרכז בתוכו גנטיקה מתקדמת, מחקר פיזיולוגי וטכנולוגיות גידול חדישות. הבחירה דווקא בדג הטונה אינה מקרית, אלא מבוססת על שילוב ייחודי של ערך שוק גבוה, ביקוש עולמי קשיח וקצב צימוח מהיר במיוחד בהשוואה לדגים אחרים.
הפחתה של חצי שקל בליטר דלק
לשם השוואה, דג הדניס, המהווה כיום את אחד מעמודי התווך של הגידול המקומי, מגיע למשקל של כחצי קילוגרם בלבד לאחר תקופת גידול ממושכת של כ-18 חודשים. לעומתו, דג טונה בתנאים סביבתיים ותזונתיים מבוקרים עשוי להגיע למשקל מרשים של כחמישה קילוגרמים בתוך שנה אחת בלבד. פער זה מייצר יתרון כלכלי עצום שעשוי להבטיח את רווחיותן של חוות חקלאות ימית בישראל, ולספק להן כושר תחרות חזק מול מדינות שכנות באגן הים התיכון והים האדום.
עם זאת, האתגר המדעי הכרוך בביות הטונה ובהשגת שרידות גבוהה של דגיגים נחשב לאחד המורכבים ביותר בחקלאות הימית העולמית, ולכן רמת הסיכון הראשונית גבוהה מכדי שהשוק הפרטי ייקח אותה על עצמו. כאן נכנסת לתמונה השקעת המדינה, שמטרתה לגשר על פערי התשתית והמחקר, לספוג את אי-הוודאות ההתחלתית ולהכשיר את התנאים לכניסתן של חברות מסחריות בעתיד.
לוח הזמנים של המיזם מתוכנן במספר שלבים מדורגים לאורך העשור הקרוב: בעוד כשנתיים צפוי להסתיים שלב הקמת התשתיות ולהתחיל אכלוס המכלים בדגים הראשונים, שלאחריו יתמקד המחקר בפיתוח פרוטוקולים לרבייה מבוקרת ושיפור שיעורי השרידות של הדגיגים הצעירים. בתוך כחמש שנים מעריכים במשרד החקלאות כי יושלמו מרבית פערי המחקר והפיתוח וניתן יהיה להתקדם לקראת ייצור בהיקף מסחרי.
בטווח של כעשור, היעד הוא לבסס באילת תעשייה ישראלית עתירת ידע, שתספק דגיגי טונה לחוות מקומיות ואף תהפוך לשחקנית ייצוא משמעותית לשווקים ברחבי העולם. ח"כ אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון, מסר כי הגברת הייצור המקומי בחלבון מן הים היא רכיב משמעותי בחיזוק ביטחון המזון הלאומי. לדבריו, עקרון המדפים המלאים בתוצרת חקלאית נכון לתוצרת שגדלה על האדמה ובים כאחד.
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, הדגיש את החיבור בין מדע לתעשייה וציין כי ישראל מובילה את תחום ביטחון המזון באמצעות השקעה במחקר, בחדשנות וביכולת לייצר את מזון העתיד באופן עצמאי. לביא הוסיף כי פרויקט ביות הטונה באילת נועד להפוך ידע אקדמי ומדעי ליכולת ייצור ממשית שתפתח תעשיית חקלאות ימית עתירת ידע.
לדבריו, המדינה בוחרת להשקיע בדיוק בנקודות שבהן הסיכון גבוה מדי עבור המגזר הפרטי, מתוך הבנה כי בדגיג קטן אחד טמון פוטנציאל כלכלי ותזונתי רחב היקף לחיזוק הייצור המקומי, לפתיחת שווקי ייצוא ולביסוס ביטחון המזון לשנים קדימה.
0 תגובות