רשת הסופרמרקטים 'אלמשהדאוי קינג סטור', הפועלת ללא תעודת כשרות ופתוחה בשבת, מקדמת מהלכי התרחבות מואצים ומכוונת רשמית ליציאה לבורסה לניירות ערך בתל אביב. הרשת, הנמצאת בבעלות משפחת סלאח (80%) וקבוצת 'הפניקס' (20%), בוחנת הנפקת מניות ראשונית במחצית הראשונה של שנת 2027, על בסיס הדוחות הכספיים של שנת 2026.
כחלק מההיערכות להתרחבות הארצית, השלימה הרשת שדרוג מקיף של הסניף המרכזי שלה באזור התעשייה 'לב הארץ' בראש העין, בהשקעה כספית כוללת של כ-10 מיליון שקלים. הסניף, המשתרע על פני כ-6,500 מטרים רבועים, הוגדר כסניף הדגל של הרשת וכולל לצד שש קופות שירות רגילות גם שבעה מסופי שירות עצמי ועגלות חכמות המבוססות על טכנולוגיות מתקדמות.
במסיבת עיתונאים שכינסה הרשת, אישר המנכ"ל מג'די כתאני את המגעים לקראת יציאה לשוק ההון. "אנחנו מלאי תקווה לצאת להנפקה בגמר התהליך", מסר כתאני. בהתייחסו להשקעה בסניף המרכזי ולתפיסת המסחר של הרשת, הבהיר: "סניף הדגל בראש העין הוא אחד הסניפים המרכזיים והחשובים של קינג סטור, ולכן היה לנו חשוב להשקיע בו ולבנות מחדש את חוויית הקנייה".
לדבריו, "השקנו סניף שמחבר בין כל מה שהלקוחות מחפשים בסופרמרקט גדול – מגוון, נוחות, מחירים והמותגים המוכרים, יחד עם היתרון הייחודי שלנו: מוצרים, טעמים ומותגים מהמטבח הערבי ומהמזרח התיכון. חשוב לנו שהלקוחות ירגישו שהם יכולים למצוא אצלנו את הטוב משני העולמות".
מודל פעילות חריג בענף
רשת 'קינג סטור', שצמחה במגזר הערבי והוקמה בשנת 2010 כחברה משפחתית לאחר רכישת סניפים בפורדיס ובדבוריה, מפעילה כיום 30 סניפים ברחבי הארץ ומעסיקה כ-1,500 עובדים. פעילותה מתחלקת לשלושה פורמטים: 'קינג סטור', 'מיני קינג סטור' וחנויות הנוחות 'יום ביום', לצד פעילות מקוונת עם מרכז ליקוט בבאקה אל גרביה.
מבחינה הלכתית ומסחרית, מודל הפעילות של הרשת מציב בידול מובהק: סניפי הרשת פועלים שבעה ימים בשבוע באופן רציף, כאשר לפי נתוני החברה, ימי שישי ושבת מניבים כ-40% מכלל המחזור השנתי שלה. אף שרוב המוצרים הארוזים על המדפים נושאים חותמות כשרות, והבשר הטרי נשחט במקורו בשחיטה כשרה, הסניפים אינם מחזיקים בתעודת כשרות בשל הפעילות בשבת ומועד ושיווק מוצרים שאינם כשרים.
בנוסף, מטעמי אדיקות דתית מוסלמית של בעלי השליטה, הרשת נמנעת לחלוטין משיווק ומכירת יינות ומשקאות אלכוהוליים. מטעמים ערכיים והצהרה על מאבק בעישון, הרשת אינה מוכרת גם מוצרי טבק וסיגריות.
המהלך של קינג סטור מחזיר לשולחן מתווה שנרקח בשנת 2017, אז רכשה קבוצת הביטוח 'הפניקס' 20% ממניות הרשת בעסקה שכללה מניות והלוואה בהיקף של כ-40 מיליון שקל. מחזור המכירות השנתי הנוכחי של הקבוצה מוערך בטווח שבין 1.1 לכ-2 מיליארד שקלים.
בשוק ההון המקומי נסחרות כיום רשתות המזון המובילות במכפילי רווח מגוונים: שופרסל נסחרת בשווי שוק של כ-10 מיליארד שקלים במכפיל רווח של כ-15, יוחננוף בשווי של כ-5.2 מיליארד שקלים במכפיל כ-26, רמי לוי שיווק השקמה בשווי של כ-4.9 מיליארד שקלים במכפיל כ-22, וטיב טעם בשווי של כ-1.4 מיליארד שקלים במכפיל כ-16.
איך קוראים את המספרים? הבנת "מכפיל הרווח"
כדי להבין את פערים הגדולים בשווי השוק של רשתות המזון, יש להכיר את המושג "מכפיל רווח" (P/E) – המדד המרכזי בשוק ההון לקביעת מחיר המניה. המכפיל מייצג, במילים פשוטות, תוך כמה שנים תחזיר החברה את ההשקעה בה בהנחה שרווחיה יישארו קבועים. כך למשל, מכפיל 15 של שופרסל פירושו שהשוק מתמחר את הרשת לפי תשלום של 15 שקלים על כל שקל אחד של רווח נקי שהיא מייצרת, בעוד שבחברת יוחננוף מוכנים המשקיעים לשלם לא פחות מ-26 שקלים עבור אותו שקל של רווח.
בין ציפיות צמיחה לנכסי נדל"ן
ההבדלים הללו אינם מקריים והם משקפים את אמון המשקיעים בעתיד החברות ואיכות נכסיהן. מכפיל גבוה, כמו זה של יוחננוף (26) או רמי לוי (22), מעיד כי השוק צופה להן צמיחה חדה, יציבות פיננסית או נהנה מרכיב הנדל"ן העצמי והחזק של החברה שמגן עליה מפני תנודות. מנגד, מכפילים נמוכים ושמרניים יותר, כמו אלו של שופרסל (15) או טיב טעם (16), מאותתים כי המשקיעים מזהים "תקרת זכוכית" – אם בשל אתגרי התרחבות ושינויים מבניים, ואם בשל מגבלות קהל היעד שאינו פונה למיינסטרים החרדי והמסורתי.
כדי לגייס את אמון המוסדיים והמשקיעים בתל אביב, תידרש קינג סטור להוכיח לא רק היקפי מכירות וקצב פתיחת חנויות, אלא בעיקר נתוני פדיון למ"ר, שיעורי רווחיות תפעולית ויציבות בתזרים המזומנים השוטף.
0 תגובות