ככל שחולפים הימים, מתבררים פרטים נוספים על האירוע הדרמטי שהתרחש בשבוע שעבר בטיסה מדובאי לישראל, כאשר טייס המשנה העומאני תקף את הקברניט ההודי סמית מאצ'צ'אר בגרזן החירום שבתא הטייס והחל לצלול עם המטוס לעבר הקרקע.
הקברניט הפצוע הצליח לפתוח את דלת תא הטייס, ובכך אפשר לארבעה נוסעים ישראלים - יניב חיון, ד"ר שותא מוסאייב, צביקה מנס ואסף רג'ואן - להסתער פנימה ולהשתלט על התוקף.
האירוע המדהים עדיין ייחקר לפרטי פרטים, אך כבר עתה ניתן לקבל הצצה למערך האבטחה המקיף והמסועף של הטיסות לישראל וממנה, שנועד למנוע אירועי טרור כאלה שהתרחשו בשבוע שעבר.
מאז המאה הקודמת, סבלה ישראל מאימת פיגועי המטוסים. מטוסים הם יעד נחשק לפיגועי טרור שמטרתם ליצור כאוס ופחד. פיגוע במטוס נחשב לקיצוני ומפחיד משום שמטוס מכיל מספר רב של אנשים שכולם עלולים להיפגע.
מבחינה טכנית, מטוסים פגיעים במיוחד. הם גדולים וכוללים מספר רב של נוסעים. קל לפגוע בהם וקל לדעת היכן הם נמצאים ומה יעדם. בדיוק מהסיבות הללו, אבטחת מטוסים היא נושא שלא נותן מנוח לכל מי שאמון על הביטחון - הן ברמה המדינית האסטרטגית והן ברמה המנהלית והטקטית.
שכבה ראשונה: נמלי התעופה
כמו בכל מערך אבטחה, גם אבטחת מטוסים נעשית במספר שכבות שונות. אנו מכירים את המאבטחים בשדה התעופה, אך למעשה מערך האבטחה מתחיל הרבה קודם לכן.
ראשית, ישנם כוחות הביטחון והצבא מחוץ לשדה התעופה. אלו עורכים בדיקות שתכליתן למנוע איומים של ירי ישיר על מטוסים או כל פגיעה אחרת.
מעבר לאבטחה הפיזית, המוסד פועל לאיסוף מודיעין על התארגנויות של ארגוני טרור מחוץ לגבולות המדינה המתכננים פיגועים, חטיפות או פגיעה ביעדים ישראליים - ובכלל זה יעדי תעופה, מטוסים ישראליים ונתיבי טיסה.
כאשר נקלט מודיעין על כוונה לפגוע בטיסה, בתחנת תעופה ספציפית או בקו תעופה מסוים בחו"ל, המוסד מעביר התרעה ממוקדת לגורמי האבטחה הרלוונטיים: לאגף האבטחה בשב"כ כדי לעדכן את הנחיות הביטחון, לתגבר אבטחה או לשנות נהלי בידוק בשטח, ולמטה לביטחון לאומי כדי לשקול פרסום אזהרות מסע או הנחיות לציבור הרחב.
בנוסף, המוסד מקיים ערוצי שיתוף פעולה וחלוקת מודיעין עם ארגוני מודיעין וסיכול במדינות שונות. במקרים של איום עתידי על נתיבי אוויר או שדות תעופה, המידע מוחלף מול המדינות המארחות כדי לסכל את האיום בשטחן עוד בטרם יצא לפועל.
שכבה שנייה: אבטחת המטוס בשדה
כאשר מטוס נוחת ועומד להמריא שוב, הוא הופך למוקד לפעילות רבה: תדלוק, ניקיון, פריקה והעמסה של מזוודות, העמסת צידה, אוכל ושתייה ועוד. כל הפעילות הזו יוצרת סיכונים רבים בדמות עובדים וחפצים שונים המתקרבים אל המטוס. אנשי אבטחה ייעודיים מונעים סיכונים ברגעים הרגישים הללו.
כדי לשמור על בטחון המטוס, קיימים מאבטחים שונים בשדה התעופה, גלויים וסמויים, המבצעים פעולות שונות הכוללות מעקב, בדיקת חפצים חשודים ואבטחת כבודה.
שכבה שלישית: בידוק הנוסעים
זהו המערך המוודא שמי שעולה למטוס עושה זאת כנוסע תמים ללא כל כוונה או אפילו יכולת לפגוע. לשם כך קיים כוח אדם מיומן וציוד חדיש בכל שדה תעופה מודרני. הבדיקות כוללות בדיקות של נוכחות חומרי נפץ או כלי נשק וחומרים מסוכנים שונים. ברמה האישית, אנשים חשודים מסיבות שונות עוברים תחקור עומק המוודא את כוונותיהם.
מי שעושה זאת בפועל היא יחידת אופק שפועלת תחת יחידת האבטחה בשב"כ ומנוהלת על ידי גורמים הקשורים בחברת אל על. אנשי היחידה פועלים בנמלי התעופה השונים ברחבי העולם.
מערך האבטחה הישראלי הוקם בשנת 1972, לאחר טבח הישראלים באולימפיאדת מינכן, כאשר ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, החליטה כי מדינת ישראל חייבת להגן על מושאיה בחו"ל - תעופה, ספנות, מבנים ומוסדות. הוראה שנקבעה כהחלטת ממשלה 231.
המערך שינה פניו לאורך השנים, גדל במידה רבה בהיקפי הפעילות ובכוח האדם, וכיום מעניק שירותי ביטחון לא רק לחברת אל על אלא לכלל החברות הישראליות הטסות ארצה. עם זאת, בשנים האחרונות התנהלו מספר תביעות נגד אל על בטענה לפגיעה בתפקוד השוטף, אך לפי אל על, היחידה פועלת על בסיס הנחיות שב"כ, בהתאם להחלטות הממשלה.
יחידת אופק מפעילה בודקים ביטחוניים שתפקידם כפול: בדיקת נוסעים ומטען. העבודה במגזר הנוסעים כוללת בדיקה של הנוסעים ומזוודותיהם, השגחה על המטוס במהלך שהותו על הקרקע ובידוק של כלל הגורמים הבאים עמו במגע כגון: עובדי קייטרינג, סבלים, מנקים, טכנאים ועוד.
העבודה במגזר המטען כוללת בדיקה באמצעות אמצעים טכנולוגיים של כלל המטענים המסחריים העולים על המטוס ומתבצעת במרחבים ייעודיים בשטח שדה התעופה.
שכבה רביעית: בדיקת צוות האוויר
אגף הביטחון במשרד התחבורה הוא הרגולטור לחברות הזרות, ואמור לאכוף את הפרמטרים שנקבעים מול החברות. מרכז מבצעים לאבטחת התעופה (ממל"ת), שיושב תחת אגף הביטחון, מקבל את רשימת המטוסים הנכנסים לישראל ואנשי הצוות ואמור לפקח עליהם.
לפי הנוהל הקיים, כל חברה זרה אמורה להעביר את רשימת צוותי האוויר למרכז לאומי לאבחון נוסעים (מלא"ן), גוף שנמצא בתוך רשות המיסים. עם זאת, למוסד ולשב"כ יש גישה לרשימה.
על פי חוק שחוקק בכנסת, המחלק את הסמכויות, משרד התחבורה נושא באחריות המרכזית. בנוסף, לפי החלטת ממשלה שהתקבלה באוגוסט 2003, שר התחבורה אחראי לביצוע אבחון ופיקוח על מטוסים אזרחיים המבקשים להיכנס למרחב האווירי של המדינה.
למעשה, הממל"ת הוא השער הביטחוני לשלושת נתיבי הכניסה התעופתיים לישראל. מדובר בחמ"ל ייעודי האחראי לבקרת הנהלים והיתרי הביטחון, ותפקידו לשמש כנקודת תיאום ביטחונית בין חברות התעופה הזרות, רשות שדות התעופה, הממשלה וגופי הביטחון באופן שוטף.
לצורך ייעול התפעול, פותחה באמצעות חברת "אלביט" מערכת מחשוב ייעודית, ייחודית מסוגה בעולם כולו, שמטרתה איסוף ועיבוד מידע ממגוון מקורות בארץ ובחו"ל, לשם ביצוע ניתוחים אוטומטיים בזמן אמת. מערכת זו מאתרת ומתריעה על טיסות חשודות.
בנוסף, השב"כ שאחראי לביטחון של החברות הישראליות, מעביר באמצעות משרד התחבורה את דרישות הביטחון לחברות התעופה הזרות, כאשר ישנן מספר דרישות, ביניהן איסור על שיבוץ אנשי צוות וטייסים ממדינות אויב או ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
במקביל, אם יש חשד כלפי צוותים מסוימים, המוסד הופך שותף לבדיקה. תפקיד הגורמים של משרד התחבורה הוא להעלות את החשד ולהתריע למוסד.
שכבה חמישית: אבטחה בתוך המטוס
אבטחה במטוסים עצמם היא נושא רגיש וחשאי שגם משתנה מטיסה לטיסה. לא ניתן לפרט כאן בדיוק את סידורי האבטחה, אך יצוין שמדובר באבטחה שרובה נעשית באופן סמוי מן העין. צוות המטוס עצמו מיומן בהתמודדות עם סיטואציות שונות. בנוסף לכך, קיימת גם אבטחה סמויה הנותנת מענה לאיומי חטיפה על ידי חוטף אחד או קבוצה.
לפי החלטת ממשלה משנת 1975, השב"כ מציב מאבטחים חמושים סמויים (הנקראים "מטוסאים") על כל מטוס נוסעים ישראלי. קודם לכן היו במטוסי אל על מאבטחים של היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות.
כיום יחידת אופק מפעילה לוחמים סמויים המצטרפים לטיסות הישראליות. תפקידם לתת מענה מידי לניסיונות חטיפה, הברחה או פגיעה בנוסעים ובצוות במהלך הטיסה ובשהות על הקרקע.
לחובבי הפרטים: אלו מדדי הכושר המינימליים הנדרשים כדי להצטרף כמאבטח מטוסים ביחידת אופק: ריצת 3000 מטר - 13:00 דקות, מתח - 6 חזרות עם 15 קילוגרם, דחיקה - 6 חזרות עם 70 קילוגרם, סקוואט - 6 חזרות עם 60 קילוגרם, וריצת 300 מטר - 50 שניות.
0 תגובות