הלילה (מוצאי שבת), ישראל עוברת לשעון חורף, אנחנו נרוויח עוד שעת שינה ומנגד הימים שלנו יתקצרו והשקיעה תהיה באיזור השעה חמש בערב.
כפי החוק בישראל, במוצאי השבת האחרונה של חודש אוקטובר, ישראל מזיזה את השעון שעה לאחור ושעון החורף נכנס לתוקפו, וזה יקרה כמובן הלילה - בין שבת לראשון, 25-26 באוקטובר 2025. כאשר בשעה 02:00 נזיז את השעון חזרה לשעה 01:00.
שעון הקיץ ייכנס לתוקפו על פי החוק, ביום חמישי האחרון של חודש מרץ, כאשר השנה התאריך יהיה ב-27 במרץ 2026 - צמוד ממש לחג הפסח, בט' בניסן תשפ"ו.
לתשומת לב הנוסעים: בלילה שבין מוצאי שבת ליום ראשון, בשעה 02:00 יוזז השעון אחורה לשעה 01:00 עם המעבר לשעון חורף. שינוי לכאורה מינורי אך הוא עלול לגרום לבלבול בקרב נוסעים בטיסות לילה, ולכן רשות שדות התעופה פרסמה הנחיות ברורות.
על פי הודעת רשות שדות התעופה, נוסעים שטיסתם מתוכננת להמריא עד השעה 01:20 בלילה (לפני המעבר לשעון חורף בפועל), יכולים להיות רגועים. שעת ההמראה ללא שינוי.
לעומת זאת, מי שטיסתו לאחר השעה 01:20 – כלומר אחרי המעבר לשעון החורף – חייב לוודא שהשעון האישי (במכשיר הסלולרי או בשעון היד) עודכן בהתאם. בנוסף, מומלץ להגיע לשדה התעופה לפחות 3 שעות לפני ההמראה, כפי שנדרש בכל טיסה בינלאומית מנתב"ג.
למרות שמרבית הטלפונים ה"חכמים" מעדכנים את השעה אוטומטית, ישנם מקרים שבהם ההגדרה נעולה על עדכון ידני, מה שעלול להטעות את הנוסעים. בנוסף, רבים בציבור החרדי מחזיקים בטלפונים מדור 2 ו-3 שלא כולם מתעדכנים אוטומטית. לכן מומלץ לבדוק בהגדרות המכשיר שהשעה מתעדכנת אוטומטית לפי האזור ולוודא שהזמן נכון גם בשעון וגם בלו״ז הטיסה.
למה בכלל מזיזים את השעון?
שמח ששאלתם כי יש לי תשובה נחמדה לזה:
המנהג התחיל עוד במאה השמונה עשרה על ידי בנג'מין פרנקלין – מנהיג ארצות הברית בזמנו, כדי לסייע לחקלאים לנצל יותר משעות שמש בכל יום ובכך להשפיע לטובה על הכלכלה. כיום, למעשה, חוקרים טוענים שאין לזה שום השלכות ואם כבר אתם מתעקשים, ההשלכות האפשריות הן שזה רק משפיע לרעה על הכלכלה.
עד אמצע המאה ה-19, ואף לאחר מכן, קביעת השעה נעשתה בכל עיר בנפרד. היא הייתה גמישה והסתמכה על מיקום השמש בשמים.
מי שהעלה ראשון את רעיון של שעון קיץ כפי שהוא מוכר כיום היה ג'ורג' ורנון הדסון מניו זילנד כאשר ב-16 באוקטובר 1895 הציע להקדים את השעה בשעתיים (!) במשך חודשי הקיץ.
היתרונות במעבר לשעון חורף
השכבה מוקדמת
ילדים קטנים לא קוראים שעון. הם חשים את השעה לפי התאורה בחוץ. בימי הקיץ כשאתם אומרים להם בחגיגיות להיכנס למיטה, הם מגניבים מבט לשמים ואם הם מגלים את אור היום. הם אומרים בחוש צדק ילדותי: "אבל זה עדיין לא לילה". לעומת זאת, בחורף תחסכו את הדיון המתיש וכבר בשעת ערב מוקדמת הילדים הקטנים יחושו בלילה המתקרב וילכו לישון.
הערבים השקטים יעניקו לכם זמן לבצע את כל התכנונים החל מארגון הבית, לימוד בלי הפרעות, ועד לבילוי מחוץ לבית. בימים כאלה- כשהילדים נרדמים בקלות, אפשר יותר בקלות להביא הביתה בייביסיטר ולצאת מהבית.
בקרים בהירים יותר
יתרון נוסף של שעון החורף משמעותי ביותר למשכימים שבינינו. אחד היתרונות העיקריים של שעון החורף זה שהוא מספק לנו בקרים בהירים יותר. אנשים שמשכימים קום לעבוד נהנים יותר להתעורר לאור יום. זה מקל במעט את ההתעוררות ומסייע להתחיל את היום באווירה חיובית.
שינה מרובה
גם אנחנו המבוגרים נוטים לישון יותר בחורף. בחושך המיטה קורצת לנו וכך אנו זוכים לשנת לילה ארוכה יותר. לשנת לילה ארוכה מגוון יתרונות, ביניהם: תפקוד קוגניטיבי משופר, שיפור מצב הרוח, בריאות גופנית, אנרגיה מוגברת, ספורטיביות, הפחתת מתח, בריאות הלב, ריכוז משופר, הזדקנות בריאה, ועוד.
החסרונות של מעבר לשעון חורף
אם זאת, קיימים גם חסרונות במעבר לשעון החורף:
דפוסי שינה משובשים
קודם כל, המעבר עצמו מהווה הפרעה, לא משנה לאיזה שעון. כאמא שמגדלת ילדים קטנים, המעבר לשעון חורף יכול להיות מאתגר במיוחד. התאמה ללוח זמנים חדש משבשת את דפוסי השינה, הן עבור ההורים והן עבור הקטנים שלהם. ילדים עשויים להתקשות להסתגל, ולגרום לתשישות ולעצבנות לכל המעורבים.
דאגות בטיחות
כשנכנס שעון החורף, הערבים מתכהים מוקדם יותר. זה יכול להוות דאגות בטיחותיות לילדים החוזרים הביתה מבית הספר או משתתפים בפעילויות ערב. הורים חייבים להיות ערניים במיוחד כדי להבטיח את שלום ילדיהם בשעות החשוכות הללו.
השפעה על בריאות הנפש
הימים הקצרים יותר וחשיפה מוגבלת לאור טבעי עלולים לגבות מחיר מבריאות הנפש. עבור אלה שחוזרים מאוחר מהעבודה, זה יכול להיות בעייתי במיוחד. הפרעה רגשית עונתית (SAD) ותחושה כללית של עייפות יכולים להיות נפוצים יותר במהלך חודשי החורף.
שנזכה לראות רק את הטוב! חורף בריא ושמח!
0 תגובות