המועצה הפדרלית של שווייץ אישרה רשמית את אסטרטגיית מדיניות הביטחון המעודכנת של המדינה לשנת 2026. המסמך, שגובש בעקבות תהליך היוועצות ציבורי ופוליטי נרחב, מציג תמונת מצב של הידרדרות חסרת תקדים בסביבה הביטחונית באירופה, ומניח תשתית לשינוי תפיסתי עמוק במדינה שנחשבת לאורך מאות שנים לסמל הנייטרליות.
האסטרטגיה החדשה קובעת מפורשות כי במקרה שהמדינה תותקף צבאית, חובות הנייטרליות מתבטלות מיידית והיא רשאית לנהל לחימה והגנה משותפת לצד מדינות אירופה וברית נאט"ו. זהו שינוי דרמטי בעמדה ההיסטורית של שווייץ, שנשמרה ניטרלית במשך דורות רבים.
על פי המסמך, מלחמת התוקפנות של רוסיה באוקראינה סימנה תפנית אסטרטגית עולמית. הערכת הממשל השוויצרי היא כי רוסיה רואה בעצמה יריב למערב ופועלת באופן שיטתי לערעור היציבות באירופה, תוך קיומו של סיכון ממשי להתלקחות עימות צבאי ישיר בינה לבין ברית נאט"ו.
הדוח מצביע גם על התעצמות היריבות הגלובלית בין ארצות הברית לסין, נסיגה יחסית של וושינגטון מתפקידה ההיסטורי כערבה הבלעדית לביטחון היבשת, ושחיקה עמוקה של מוסדות המשפט הבינלאומי לטובת מאזני כוחות של גושים צבאיים וכלכליים.
למרות שהאסטרטגיה קובעת כי פלישה צבאית ישירה לשטחה של שווייץ אינה תרחיש סביר בטווח הנראה לעין, המדינה מוגדרת כחשופה לפגיעה רחבה מכלי נשק ארוכי טווח – בהם רחפנים, כטב"מים מתאבדים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. כמו כן, המדינה נחשפת ללוחמה היברידית עצימה במרחב ה"אפור" שבין שלום למלחמה, הכוללת מתקפות סייבר, ריגול, חבלה בתשתיות קריטיות ומסעות דיסאינפורמציה.
במסגרת העדכון המעשי של עקרון הנייטרליות, נקבעו קריטריונים עדכניים שלפיהם גם מתקפות היברידיות מסיביות או מתקפות סייבר משתקות עלולות להיחשב כמתקפה צבאית המצדיקה הפעלת הגנה משותפת. שווייץ עוברת ממודל ה"הגנה הטוטלית" מימי המלחמה הקרה למודל הרתעה אקטיבי, שמטרתו להבהיר לכל תוקף פוטנציאלי כי מחיר התקיפה יעלה משמעותית על התועלת.
האסטרטגיה מושתתת על תפיסת "ביטחון כולל", המשלבת זרועות צבאיות, גופי ביטחון פנים, קנטונים, תשתיות לאומיות והמגזר הפרטי. התוכנית כוללת 46 צעדים קונקרטיים המחולקים לשלושה צירי פעולה עיקריים: חיזוק החוסן הלאומי, שיפור ההגנה והמיגון, והגדלת כושר ההגנה הצבאי.
בין הצעדים המרכזיים: מאבק בהשפעות זרות והגנה על מוסדות דמוקרטיים מפני קמפיינים של דיסאינפורמציה, בניית תמונת מצב לאומית משולבת, העלאת תקני האבטחה הפיזיים והדיגיטליים על מתקני אנרגיה ותחבורה, הבטחת מלאי חירום של מוצרים חיוניים, ובלימת חדירת ארגוני פשיעה בינלאומיים.
בתחום הצבאי, התוכנית כוללת רכש מואץ של מערכות הגנה אווירית, מענה ייעודי לאיומי כטב"מים ורחפנים, ושדרוג יכולות סייבר התקפי והגנתי. כמו כן, נקבעה נטישת הגישה של פיתוח התאמות ייחודיות ממושכות לטובת רכש מהיר של מערכות קיימות ומוכחות מהמדף.
במסמך הוגדרו עדיפויות ביצוע עליונות לצעדים המיועדים לבלום את האיומים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר: בלימת מתקפות היברידיות, ריגול וסייבר, הגנה אווירית מתקדמת מול טילים ורחפנים, וריסוק תשתיות פשיעה מאורגנת בגבולות המדינה.
ההחלטה מגיעה לאחר סיום הליך היוועצות ציבורי רשמי שנמשך מדצמבר 2025 ועד מרץ 2026, במסגרתו הוגשו 161 ניירות עמדה מגורמים פוליטיים, קנטונים, תעשיות ביטחוניות וארגוני חברה אזרחית. בעוד גורמי ימין וארגונים צבאיים דרשו התחמשות מהירה יותר, ארגוני שמאל וסביבה ביקשו לתת משקל רב יותר לדיפלומטיה ולמשבר האקלים.
0 תגובות