ב-23 ביולי נפגשו קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ונשיא צרפת עמנואל מקרון בברלין כדי לדון במשבר עזה, לפי ה'טיימס', הפגישה הזו היא שהביאה להכרה הצרפתית ב"מדינת פלסטין", הדמיונית.
מקרון הסביר למקבילו הגרמני כי הוא נמצא תחת לחץ פוליטי אדיר מבית, וסביר להניח שיכיר בזכות פלסטין באו"ם בספטמבר, דבר שגרם למרץ להשיב כי יש לשקול את הצעד הבא בזהירות.
למחרת, ללא תיאום עם הגרמנים, מקרון הכריז בפומבי על הכרה בפלסטין, וציין כי זהו ביטוי למחויבות צרפת לשלום "צודק וארוך טווח. מהלך זה סימן התפתחות דרמטית בדיפלומטיה האירופית במזרח התיכון, שהחלה ב-19 ביולי עם פרסום תמונות ילדים מורעבים בעזה, חלקן לפחות מפוברקות או חסרות הקשר, והמשיכה בהכרזת הכרה דומה של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר.
האירופים, שחשו כי ארצות הברית זנחה את המאמץ להביא לפתרון הסכסוך, פיתחו תוכנית בת שמונה נקודות להקמת ממשלה טכנוקרטית בעזה, פירוק חמאס מנשקו והקמת כוח ביטחון בינלאומי. התוכנית הוצגה ב-29 ביולי על ידי ג'ונתן פאוול, יועץ ביטחוני בכיר לבריטניה.
ביום שלאחר מכן חתמו 22 מדינות ערביות על הצהרה בוועידת האו"ם שהוזמנה במשותף על ידי צרפת וסעודיה. ההצהרה דרשה לראשונה באופן קולקטיבי את פירוק חמאס מנשקו ונסיגה ישראלית.
המשבר האחרון בין ישראל לאירופה, התרחש בסוף השבוע שעבר כאשר גרמניה הכריזה ביום שישי על הטלת אמברגו נשק חלקי על ישראל. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, ידידה הטוב של ישראל, הכריז כי הוא משעה משלוחי נשק שיכולים לשמש בעזה.
בלונדון, הלחץ הציבורי הוביל להכרזת הכרה בפלסטין מצד ממשלת הלייבור בראשות סטארמר. שר החוץ דיוויד לאמי, שהביע ספקנות מוקדמת, שינה את עמדתו בעקבות הרחבת ההתנחלויות והתמונות המפוברקות שיצאו מעזה.
בכתבת ה'ניו יורק טיימס' נחשף עוד, כי פגישת פסגה בסקוטלנד בין טראמפ לסטארמר, ביוזמת האירופאים, נועדה להפעיל לחץ על נתניהו להקל על מצב התושבים בעזה ולאפשר כניסת סיוע הומניטרי נרחב יותר. טראמפ הודה לראשונה בפומבי כי המצב בשטח הוא "רעב אמיתי" וכי יש לפעול בדחיפות כדי להאכיל את הילדים, וסיפק לבריטניה את ההצהרה המבוקשת.
למרות הכל, מומחים ששוחחו עם כתבי ה'טיימס' מציינים כי לא נראה שלמהלכים החד-צדדים נגד ישראל תהיה השפעה כלשהיא על המשך המלחמה, בעוד הקבינט אישר רק בסוף השבוע את הרחבת הפעולות נגד חמאס בעזה, עד לשחרור כל החטופים והשמדת ארגון הטרור.
0 תגובות