
חברות השבבים אנבידיה ו-AMD יחלקו את ההכנסות ממכירות בסין עם ממשלת ארה"ב, כך סוכם במסגרת הסדר חסר תקדים עם ממשל טראמפ.
שתי יצרניות השבבים הסכימו להעביר 15 אחוזים מההכנסות ממכירת שבבים בסין לממשלת ארה"ב, כתנאי לקבלת רישיונות ייצוא עבור מוליכים למחצה לשוק הסיני. ההסכם התגבש לאחר מאמצים מצד החברות, כולל פגישה של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, עם הנשיא דונלד טראמפ, שבעקבותיה החלו הרשויות להנפיק רישיונות ייצוא.
הסדר "תן וקח" בין ארה"ב לסין נחשב לחסר תקדים, שכן אף חברה אמריקאית לא הסכימה בעבר לשלם חלק מהכנסותיה כדי להשיג רישיונות ייצוא. עם זאת, המהלך תואם דפוס פעולה בממשל טראמפ, שבו הנשיא דוחק בחברות לנקוט בצעדים, כמו השקעות מקומיות, כדי למנוע הטלת מכסים ולהכניס משרות והכנסות לאמריקה.
אנבידיה תשלם 15 אחוזים מהכנסותיה ממכירות שבבי H20 בסין, ו-AMD תעביר את אותו אחוז מהכנסותיה משבבי MI308. שבבי ה-H20 של אנבידיה תוכננו במיוחד עבור השוק הסיני לאחר שממשל ביידן הטיל מגבלות ייצוא מחמירות על שבבים מתקדמים יותר המשמשים לבינה מלאכותית.
המהלך עורר מחלוקת וביקורת. מומחי ביטחון אמריקאים טוענים כי שבבי H20 יסייעו לצבא הסיני ויערערו את עוצמתה של ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית.
ליזה טובין, מומחית לסין ששירתה במועצה לביטחון לאומי בממשל טראמפ הראשון, ציינה כי "בייג'ינג בטח מתמוגגת לראות את וושינגטון הופכת רישיונות ייצוא למקורות הכנסה". ג'ף גרץ, עמית בכיר במרכז לביטחון אמריקאי חדש, תהה: "או שמכירת שבבי H20 לסין היא סיכון ביטחוני לאומי, ובמקרה כזה אסור לנו לעשות זאת מלכתחילה, או שזה לא סיכון ביטחוני לאומי, ובמקרה כזה, מדוע אנו מטילים עונש נוסף על המכירה?
לעומת זאת, גורם רשמי אמריקאי ציין כי ממשל טראמפ לא חש שמכירת שבבי H20 ושבבים מקבילים מסכנת את הביטחון הלאומי של ארה"ב. שר המסחר, הווארד לוטניק, אף אמר כי זה אינטרס אמריקאי שחברות סיניות ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית, גם אם המתקדמת ביותר אסורה לייצוא, כדי שימשיכו להשתמש ב"ערימת הטכנולוגיה" האמריקאית.
סין מהווה שוק משמעותי עבור שתי החברות: אנבידיה הפיקה 17 מיליארד דולר מסין בשנה הפיסקלית שהסתיימה ב-26 בינואר, שהיוו 13% מכלל המכירות, ואילו AMD דיווחה על 6.2 מיליארד דולר הכנסות מסין ב-2024, שהיוו 24% מסך הכנסותיה.
אנליסטים בברנשטיין העריכו כי אנבידיה הייתה יכולה למכור כ-1.5 מיליון שבבי H20 לסין בשנת 2025, וליצור הכנסות של כ-23 מיליארד דולר, לפני שהבקרות נכנסו לתוקף. אנבידיה לא הכחישה את ההסדר והצהירה: "אנו פועלים לפי הכללים שממשלת ארה"ב קובעת להשתתפותנו בשווקים העולמיים".
0 תגובות