לפני פרוץ המלחמה הנוכחית עם איראן כווית הצהירה, לצד מדינות מפרץ נוספות, כי היא לא תאפשר לארה"ב להשתמש בשטחה או במרחב האווירי שלה לצורך ביצוע מתקפות נגד איראן.
למרות ההצהרות המוקדמות, כווית מארחת בסיסים אמריקאיים מרכזיים (כמו מחנה עריףג'אן ובסיס האוויר עלי אל-סאלם). איראן טענה מהיום הראשון ללחימה כי מדינות המפרץ מאפשרות שימוש בתשתיותיהן, ולכן החלה לתקוף יעדים בשטח כווית - כולל יעדים אזרחיים.
בתיעוד שפורסם על ידי תומכי המשטר, נראית מכולת משגרים לטילי ATACMS, טילים בליסטיים אמריקנים מהמתקדמים ביותר בעולם, בלב המדבר הכוויתי, לצד גמלים.
האיראנים אומרים כי מדובר בהוכחה ניצחת לכך שארה"ב אכן עשתה שימוש במדבר הכוויתי לצורך תקיפות, מה שמעניק לטענתם לגיטימציה לתקוף את מדינת כווית.
מערכת ה-ATACMS, או בשמה המלא Army Tactical Missile System, מהווה את חוד החנית של יכולות התקיפה המדויקת לטווחים ארוכים עבור כוחות היבשה.
הטיל, שפותח על ידי חברת לוקהיד מרטין, מתוכנן לפגוע במטרות אסטרטגיות בעומק שטח האויב, דוגמת מרכזי פיקוד ושליטה, סוללות הגנה אווירית ותשתיות לוגיסטיות קריטיות. הייחודיות של המערכת טמונה בשילוב שבין עוצמת אש בליסטית לבין דיוק כירורגי, המתאפשר הודות למערכות ניווט מתקדמות המשלבות GPS והנחיה אינרציאלית, המבטיחות פגיעה ישירה גם בתנאי מזג אוויר קשים או בסביבה רווית שיבושים אלקטרוניים.
מבחינה מבצעית, הטיל מגיע לטווח של כ-300 קילומטרים וטס במסלול תת-מסלולי במהירות על-קולית העולה על 3 מאך.
מהירות זו, בשילוב עם יכולת התמרון של הטיל בשלב הטיסה, מציבה אתגר משמעותי ביותר עבור מערכות הגנה מפני טילים ומקצרת משמעותית את זמן ההתרעה של הצד המותקף. המערכת מופעלת באמצעות משגרי ה-HIMARS וה-MLRS הניידים, מה שמעניק לכוחות הלוחמים גמישות מבצעית גבוהה ויכולת "לירות ולברוח" במהירות כדי להימנע מאש נגד.
נכון למרץ 2026, על אף שה-ATACMS מוסיף לשמש ככלי מרכזי בארסנל המערבי, צבא ארצות הברית נמצא בעיצומו של תהליך הצטיידות בדור הבא של הטילים, ה-PrSM.
החימוש החדש צפוי להאריך את טווח הפגיעה ליותר מ-500 קילומטרים ולשפר את הקטלניות בשדה הקרב העתידי. עם זאת, היכולות המוכחות של ה-ATACMS והתאמתו למגוון רחב של ראשי קרב - החל מחומר נפץ מרסק אחוד ועד לחימושי מצרר - מבטיחים כי הוא יישאר מרכיב משמעותי במאזן הכוחות האזורי עוד זמן רב.
0 תגובות