גילוי מדעי יוצא דופן נרשם במערכת מערות בדרום-מערב סין, כאשר חוקרים אתרו מין חדש של חילזון מים מתוקים שלא תועד מעולם. המין, שקיבל את הכינוי המדעי Erhaia dijiang, מציג מאפיינים ייחודיים: גוף כמעט נטול צבע, קונכייה שקופה חלקית, והיעדר מוחלט של איברי ראייה.
המערה שבה אותר החילזון נמצאת במחוז יונאן, בגובה העולה על 2,000 מטר מעל פני הים. החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת המדעי Subterranean Biology, מציינים כי זהו חילזון המים המתוקים הראשון בסין המותאם באופן מלא לחיי מערה. יתרה מכך, מדובר במין שנמצא בגובה הרב ביותר מבין כל חלזונות המערות הידועים במשפחה המדעית Erhaiidae.
גודלו של היצור זעיר ביותר - אורך הקונכיות שנבדקו עמד על מעט יותר משני מילימטרים בלבד. במהלך תהליך ההסתגלות לסביבת החשיכה המוחלטת, איבד החילזון כמעט לחלוטין את צבעו הטבעי ומבני עיניו התנוונו עד כדי היעלמות. החוקרים תיעדו כי כאשר הפרטים שנאספו נחשפו לאור במעבדה, הם חיפשו במהירות מקומות מוצלים ומוגנים.
השם "דיג'יאנג" נבחר על בסיס המיתולוגיה הסינית הקדומה. בספר העתיק "קלאסיקה של ההרים והימים" מתוארת דמות בשם זה כיצור חסר פנים, ולדעת החוקרים השם מתאים במיוחד לחילזון שאיבד את עיניו עקב חייו בחשיכה.
מעבר לעניין המדעי הטהור, הגילוי מעורר דאגה רבה לגבי המשך קיומו של המין. בסקר שנערך באוגוסט 2025 נמצאו במערה שלושה פרטים בוגרים חיים בלבד, יחד עם קונכייה ריקה אחת. החוקרים לא הצליחו לאתר פרטים צעירים, וכיום אין ידיעה על אוכלוסיות נוספות של החילזון מחוץ למערה הספציפית הזו.
החלזונות אותרו במים רדודים בין אבנים וחצץ, בטמפרטורת מים של כ-20 מעלות צלזיוס. כל הפרטים נמצאו במרחק יחסית קטן מכניסת המערה, אך לא התגלו בנחלים שמחוץ לה.
לדברי החוקרים, העובדה שהמין ידוע כיום ממערה אחת בלבד הופכת אותו לפגיע במיוחד לשינויים בסביבה ולפגיעה בבית הגידול שלו. כעת הם מקווים שסקרים נוספים במערות באזור יגלו אוכלוסיות נוספות של Erhaia dijiang, ואולי אף מינים נוספים שעדיין מסתתרים במערכות המים התת-קרקעיות של סין.
0 תגובות