תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן בסין מאפשרת הצצה נדירה לתרבות השתייה של בני האדם לפני כ-2,300 שנה. חוקרים גילו בתוך כלי ברונזה עתיק שנחשף בקבר כ-3.74 ליטרים של נוזל, שהצליח להישמר במשך אלפי שנים הודות לתנאי הקבורה המיוחדים.
הכלי נחשף בקבר המסומן M39 בבית הקברות שאנג'יאבאו שבאזור נינגשיה, בצפון-מערב סין. במתחם בית הקברות התגלו 183 קברים מתקופת המדינות הלוחמות, תקופה שנמשכה בין השנים 475 ל-221 לפני הספירה. צורת הכלי, בעל פתח הדומה לראש שום, מוכרת מתקופת מדינת צ'ין והיה נהוג להשתמש בה לאחסון משקאות אלכוהוליים.
כאשר בדקו החוקרים את תכולת הכלי, הם גילו נוזל שקוף יחסית בעל גוון כחלחל. עצם העובדה שכמות כה גדולה של נוזל שרדה היא חריגה ביותר, שכן ברוב הממצאים הארכיאולוגיים הקשורים למשקאות עתיקים נותרים רק משקעים מיובשים או סימנים כימיים על דפנות הכלי.
בדיקות כימיות מקיפות זיהו בנוזל למעלה מ-2,400 תרכובות אורגניות שונות, ביניהן חומצות אמינו, חומצות שומן ופחמימות. ההרכב הכימי הוביל את החוקרים למסקנה שככל הנראה אין מדובר ביין שהופק מפירות, אלא במשקה אלכוהולי שבסיסו דגנים.
העדות המשמעותית ביותר נמצאה בבדיקה המיקרוסקופית: החוקרים זיהו למעלה מ-100 אלף גרגרי עמילן, כאשר כ-92% מהם תאמו לדוחן מסוג דוחן מטאטא. גרגרים נוספים זוהו כחיטה ושעורה. לצד אלה נמצאו למעלה מ-8,500 תאים שזוהו כשמרים, דבר המחזק את ההערכה שהנוזל עבר תהליך תסיסה מכוון.
לדברי החוקרים, ייתכן שיצרני המשקה השתמשו בשיטת תסיסה המבוססת על "קו" (qu), מתנע מסורתי המורכב מדגנים וממיקרואורגניזמים והמשמש לייצור משקאות אלכוהוליים במזרח אסיה. סימנים שהתגלו בדגנים מעידים שלפחות חלק מהם נטחנו ואף חוממו לפני תהליך התסיסה.
למרות ההשוואה למשקאות מותססים מוכרים, החוקרים מדגישים שהמשקה העתיק היה שונה מאוד מהמשקאות המודרניים מבחינת חומרי הגלם, המרקם והטעם. העובדה שהנוזל שרד במשך זמן כה ממושך מיוחסת ככל הנראה לאטימה יוצאת דופן של הכלי, שכללה שכבת בד פנימית וחומר דמוי בוץ מבחוץ, לצד האקלים היבש ותנאי הקבורה המיוחדים.
הכלי התגלה בתוך קבר, ולכן אחת האפשרויות היא שהמשקה הונח במקום כחלק מטקס קבורה. החוקרים אינם יכולים לקבוע זאת בוודאות, אך הממצא מספק הזדמנות נדירה במיוחד לבחון באופן ישיר את שיטות ייצור המשקאות האלכוהוליים בסין הקדומה.
אף שאין מדובר בעדות הקדומה ביותר לייצור אלכוהול בסין, ייחודו של הממצא הוא בכמות הגדולה של הנוזל שהשתמרה. במקום להסתפק בעקבות זעירות שנותרו על כלי עתיק, החוקרים קיבלו מעין "קפסולת זמן" נוזלית מלפני למעלה מאלפיים שנה.
0 תגובות