בלילה שבין יום ה' י"ג באלול ליום ו' י"ד באלול, ימשיך מטר המטאורים השנתי הידוע בשם "פרסאידים" לחצות את רקיע השמיים מעל ארץ ישראל. אף שהשיא של התופעה נרשם אמש, עדיין יוכלו צופים רבים להבחין בשובלי האור המרהיבים וכדורי האש הזורחים ברקיע.
התופעה מתרחשת מדי שנה בחודשי הקיץ, בין אמצע חודש יולי לסוף חודש אוגוסט, כאשר כדור הארץ עובר דרך נחילי חלקיקים של אבק, קרח וסלעים הנמשכים אליו בכוח המשיכה. חלקיקים אלו חודרים לאטמוספירה במהירות רבה, ובשל החיכוך העז הם מתלהטים ונשרפים, ויוצרים את שובלי האור המוכרים בשם "כוכבים נופלים".
מקור התופעה הוא שביט הקרח הידוע בשם סוויפט-טאטל, גוף שמימי הסובב את השמש אחת לכ-133 שנה. השביט קיבל את שמו על שם אסטרונום ממצפה הכוכבים של אוניברסיטת הרווארד, שתיעד אותו לראשונה בשנת 1862, אך קיימים תיעודים עתיקים יותר של התופעה. למעשה, מטר המטאורים הזה מתועד כבר למעלה מאלפיים שנה.
בעבר כונה השביט "האובייקט המסוכן ביותר למין האנושי" בשל מסלולו הקרוב יחסית לכדור הארץ. אולם מדענים הבהירו כי החששות מפני התנגשות אפשרית הופרכו לחלוטין, והסיכוי למפגש כזה בשנת 4479 עומד על 0.0001 אחוז בלבד.
בשנים מסוימות נרשמו שיאים יוצאי דופן של התופעה: בשנת 1993 הגיע הקצב ליותר מ-300 מטאורים בשעה אחת, ובשנת 2016 נרשם קצב של עד 200 מטאורים בשעה. לפי נתוני סוכנות החלל הישראלית, גם השנה מדובר במטר חזק במיוחד, שבשיאו אמש הגיע לכ-150 מטאורים בשעה.
תנאי הצפייה הלילה נחשבים מצוינים, שכן הירח שוקע כבר בשעה 19:30, כך שאורו אינו מפריע והשמיים נשארים חשוכים לחלוטין. השעות המומלצות ביותר לצפייה הן בין השעה 1:00 לשעה 4:00 לפנות בוקר, באזורים חשוכים הרחק מתאורת הערים.
כדי ליהנות מהמופע באופן מיטבי, מומלץ להמתין כשלושים דקות בחשכה על מנת לאפשר לעיניים להסתגל לתנאי החשכה, ולהימנע מהסתכלות במסכי טלפונים ניידים המפריעים לתהליך ההסתגלות.
כדי לזכות לראות את מירב המטאורים, מומלץ שלא להתמקד בנקודה אחת בשמיים אלא להביט באופן כללי לכיוון צפון-מזרח ולמעלה לעבר מרכז השמיים, או לכיוון החלק החשוך ביותר של הרקיע במקום התצפית. המטאורים עשויים להופיע בכל חלק של השמיים, אך השובלים שלהם ייראו כאילו הם יוצאים מאזור צפון-מזרחי אחד.
0 תגובות