שנת 2026 נחרתה בזיכרון העולמי כשנה של אסונות סייסמיים חסרי תקדים.
בתחילת השנה נפגעו הפיליפינים מרעידת אדמה בעוצמה של 7.8 שגבתה קורבנות רבים. בהמשך פקדו את ונצואלה שתי רעידות קטלניות במרווח של דקה בלבד, שהחריבו אזורים נרחבים וגרמו למותם של למעלה מ-6,000 נפשות. בחודש אוגוסט האחרון אירע האסון הקשה ביותר בקולומביה, כאשר רעידת אדמה בעוצמה 7.4 הותירה אלפי פצועים ונעדרים מתחת להריסות.
בעוד האדמה ברחבי תבל ממשיכה לרעוד, מומחים בישראל מפנים את המבט אל בקע ים המלח – השבר הסורי-אפריקני – ומעלים את השאלה המטרידה: מתי תגיע הרעידה הבאה לארץ.
על פי הערכות מומחים, ישראל חווה רעידת אדמה הרסנית בממוצע אחת למאה שנה. חשוב להבהיר כי מדובר בממוצע סטטיסטי בלבד ולא בחיזוי מדויק, אולם הנתונים ההיסטוריים מצביעים על דפוס עקבי.
הרעידה המשמעותית האחרונה שפקדה את הארץ התרחשה ב-11 ביולי 1927. מוקד הרעידה היה מצפון לים המלח, והיא גבתה מאות קורבנות וגרמה נזקים כבדים בטבריה, ירושלים ויריחו.
התיעוד ההיסטוריי מעיד על רצף ברור: כתשעים שנה קודם לכן, בשנת 1837, החריבה רעידת אדמה את צפת וטבריה והרגה אלפי נפשות. גם בשנים 1759, 1202 ו-749 (המכונה "רעש שביעית"), נפגעה האזור מרעידות אדמה קשות שהחריבו ערים שלמות כגון בית שאן וסוסיתא.
כיום, כשמתקרבים למאה שנה מאז האירוע המשמעותי האחרון, החשש הופך למוחשי יותר מאי פעם.
הסיכון הסייסמי בישראל נובע מהמיקום הגיאוגרפי על קו התפר שבין הלוח האפריקאי ללוח הערבי. מומחים מזהירים כי רעידה חזקה בימינו עלולה להוביל לתוצאות קשות ביותר:
הערכות גורמים ממשלתיים מדברות על כ-7,000 הרוגים, בהתאם למיקום המוקד ולשעת האירוע (רעידה בלילה חורפי נחשבת לתרחיש המסוכן ביותר).
החשש העיקרי נוגע למבנים שנבנו בשנות ה-60 וה-70, אשר אינם עומדים בתקנים המודרניים ועלולים לקרוס.
רעידה באזור ים המלח צפויה להשפיע קשות על המרכז והצפון, בעוד רעידה בעמק החולה תפגע בעיקר בתושבי הגליל.
האדמה בישראל כבר מספקת אותות אזהרה – ב-2023 הורגשו בארץ בבירור הדים מרעידת האדמה הקטלנית בטורקיה, ובשנים האחרונות נרשמו מספר רעידות קטנות יותר בצפון ובמפרץ אילת. המסר של המומחים ברור: השקט הסייסמי הנוכחי הוא זמני, וההיסטוריה מלמדת שהאדמה תמיד מגיבה.
0 תגובות