בבלי
אחרי הדיון הדרמטי

בג"ץ: חודשיים נוספים להחלטה על ועדת חקירה למחדל ה-7 באוקטובר

שבוע לאחר הדיון הסוער בבג"ץ - השופטים מעניקים ארכה עד יולי • הממשלה תידרש להגיש מתווה לחקר האירועים | בעוד חודשיים נהיה סמוך לממשלת מעבר (חוק ומשפט)

בית המשפט העליון (צילום: חיים גולדברג FLASH90)

שבוע לאחר הדיון הדרמטי והסוער ב, פרסם בג"ץ היום (ראשון) החלטה המעניקה לממשלה ארכה נוספת של כחודשיים להגיש מתווה לחקר אירועי השבעה באוקטובר. ההחלטה מגיעה על רקע העימות החריף שהתרחש בין השופטים לנציגי הממשלה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר.

על פי ההחלטה, הממשלה תידרש להגיש הודעת עדכון באשר למתווה שגובש לחקר האירועים עד ליום 1 ביולי 2026. יצוין כי בעוד חודשיים, לכל הדעות, נהיה שבועות בודדים בלבד מממשלת מעבר.

"בשלה העת זה מכבר לפתוח בחקר"

בהחלטתם הבהירו השופטים את העקרונות המשפטיים העומדים בבסיס הסמכות לדון בעתירות מסוג זה. "ברמה העקרונית נבהיר, כי על-פי פסיקה ארוכת שנים, המיוסדת על הוראתו של סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה, נתונה לבית משפט זה הסמכות לדון בעתירות שעניינן הקמתה או אי-הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית", נכתב במסמך ההחלטה.

עם זאת, הבהירו השופטים כי שיקול הדעת הנתון בידי הממשלה בעניין זה הינו רחב ביותר, וכי קיימים קשיים במתן סעדים שיפוטיים בענייננו. "יחד עם זאת, אין בעצם קיומה של הסמכות לעריכת ביקורת שיפוטית בסוגיה דנן כדי להפחית מן הקשיים העשויים להתעורר בהפעלתה", צוין בהחלטה.

טבח שמחת תורה (צילום: Yousef Mohammed/FLASH90)

השופטים ציינו במפורש כי "בשלה העת זה מכבר לפתוח בחקר אירועי השבעה באוקטובר", אך מאידך גיסא הדגישו כי מסור לממשלה שיקול דעת רחב באשר לאופן שבו יש ליישם את החובה המוטלת עליה לחקר האירועים.

"לנוכח האמור, בשים לב לכך שמחד גיסא, בשלה העת זה מכבר לפתוח בחקר אירועי השבעה באוקטובר, ומאידך גיסא, מסור לממשלה שיקול דעת רחב באשר לאופן שבו יש ליישם את החובה המוטלת עליה כאמור לחקר האירועים; ובהינתן הקושי במתן סעדים שיפוטיים בענייננו – ראינו לנכון בשלב זה לאפשר לממשלה שהות נוספת של כחודשיים", נכתב בהחלטה.

השופט סולברג בבית המשפט העליון (צילום: חיים גולדברג/Flash90)

הדיון הסוער שקדם להחלטה

כזכור, בדיון שהתקיים בשבוע שעבר התנהל עימות חריף בין השופטים לנציג הממשלה. השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, פתח את הדיון בהבהרה: "נקודת המוצא של כולנו היא שמדובר באירוע המכונן והקשה ביותר בתולדות המדינה. השאלה שלפנינו אינה 'האם' לחקור - על כך יש הסכמה - אלא 'איך' ו'מתי'. חלפו כמעט שלוש שנים מאז פרוץ המלחמה".

עו"ד מיכאל ראבלו, נציג הממשלה וראש הממשלה, הציג עמדה נחרצת במהלך הדיון: "עמדת הממשלה היא שאין לכם סמכות לחייב אותה להקים ועדת חקירה". השופטת יעל וילנר והשופט אלכס שטיין הבהירו לו: "שופט לא יכול להיכנס לנעלי הממשלה, אבל ודאי שיש סמכות".

הבהרה לגבי הליך החקיקה

בהחלטתם הנוכחית הבהירו השופטים, למען הסר ספק, כי אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי באשר להליך החקיקה שעליו דובר במהלך הדיון. "עוד נבהיר, למען הסר ספק, כי אין באמור לעיל כדי להביע עמדה כלשהי, לכאן או לכאן, באשר להליך החקיקה, עליו דובר במהלך הדיון, ולתוכנה ולתוקפה של החקיקה אשר תגובש, אם תגובש, במסגרתו של אותו הליך", נכתב בהחלטה.

השופטים הוסיפו כי לאחר קבלת הודעת העדכון מהממשלה, יוחלט על המשך הטיפול בעתירות. ההחלטה ניתנה ביום י' אייר תשפ"ו, 27 באפריל 2026.

כאמור, המועד שנקבע להגשת המתווה - 1 ביולי 2026 - מעורר שאלות לגבי היכולת של הממשלה הנוכחית לעמוד בדרישה, שכן בעוד חודשיים צפויה להיות כבר ממשלת מעבר.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחוק ומשפט: