מכתב התראה חריף ודרמטי הוגש הבוקר (שלישי) לנשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, לשר המשפטים ויו"ר הוועדה לבחירת שופטים ח"כ יריב לוין, וליו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר. ארגון "אמת ליעקב בישראל" דורש במסמך, שהוגש באמצעות עו"ד מאיר סגל כפנייה למיצוי הליכים בטרם פנייה לערכאות, לתקן באופן מיידי את מה שהוא מגדיר כ"הדרה שיטתית ורבת שנים של הציבור החרדי ממערך השפיטה".
הפנייה מגיעה בעת שבה מתגברת המתיחות בין המערכת המשפטית לציבור החרדי, לאחר שורת פסיקות שנתפסות בקהילה כהתערבות בלתי מידתית באורחות החיים. כעת, דורש הארגון לא רק שינוי בפסיקות, אלא שינוי מבני יסודי בהרכב מערכת השפיטה עצמה.
"פער בולט ובלתי סביר" - 15% מהאוכלוסייה ללא ייצוג
לטענת הארגון, הציבור החרדי מהווה כיום כ-15% מאוכלוסיית המדינה ונוטל חלק נרחב והולך בהליכים משפטיים בכלל התחומים. חרף זאת, בחינה אמפירית של הרכב השופטים מגלה תמונה חריגה של היעדר ייצוג ממשי - לא ברמת רשמים בהוצאה לפועל, לא בבתי דין לעבודה, לא אצל המפקחים על המקרקעין ולא בבתי משפט השלום והמחוזי, ובוודאי שלא בבית המשפט העליון.
במכתב מודגש כי פער זה עומד בניגוד חריף למצבן של קבוצות אוכלוסייה ומיעוטים אחרים בישראל, הזוכים לייצוג רחב בהרבה במערכת השפיטה בכלל הערכאות. התופעה מוגדרת במכתב כ"פגיעה בעקרונות יסוד של שיטת המשפט, באמון הציבור הכללי ובאמון הציבור החרדי בפרט".
כשל דמוקרטי ופגיעה בהליך ההוגן
במכתב מזהירים בארגון מפני "כשל דמוקרטי חמור", ומציינים כי הרשות השופטת אינה מסתפקת עוד בפרשנות החוק אלא הפכה ל"מחוקקת-על" ולרשות מבצעת אקטיבית "דה-פקטו" המכתיבה למשרדי הממשלה כיצד לפעול. כדוגמה, מובאות הפסיקות האחרונות בעניין הטלת סנקציות כלכליות והתערבויות נוספות באורחות החיים של הקהילה החרדית.
הארגון טוען כי כאשר שופטים שאינם מהמגזר קובעים החלטות המשפיעות באופן כה ישיר על הקהילה ומתערבים בנושאים פנימיים רגישים, היעדר הקול החרדי על כס השיפוט מונע מהמערכת להבין לעומק את "אורחות חייו, מנהגיו ורצונותיו" של הציבור החרדי - ציבור בעל מבנה קהילתי ייחודי ומערכת נורמטיבית הלכתית. הדבר, כך נטען, פוגע באיכות ההכרעות, בתחושת הצדק של המתדיינים ובאמון הציבור.
"לא ניתן לקבל טענה של היעדר מועמדים"
עו"ד סגל מבהיר במכתבו כי האחריות למצב מוטלת בראש ובראשונה על הוועדה לבחירת שופטים ועל לשכת עורכי הדין, וכי אין לקבל את הטענה בדבר היעדר מועמדים. לדבריו, "קיימים עורכי דין ומשפטנים חרדים רבים, בעלי כישורים וניסיון מתאימים", אשר נתקלים בחסמים בלתי פורמליים ומערכתיים בתהליך המינוי, מה שמעלה "חשש ממשי לאפליה, בניגוד לעקרון השוויון".
הפנייה מגיעה בעת שבה בג"ץ הורה לשר לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהקדם, על רקע משבר כוח אדם חמור במערכת השפיטה עם כ-51 תקני שופטים לא מאוישים. כעת דורש הארגון כי בכינוס הקרוב של הוועדה ייכלל גם הנושא של שילוב שופטים חרדים.
הדרישות האופרטיביות: תוכנית חירום והעדפה מתקנת
בסיכום פנייתו, מציב הארגון שורת דרישות מיידיות וקונקרטיות מהגורמים הממנים:
גיבוש תוכנית חירום: לשילוב שופטים חרדים בערכאות הגבוהות, כדי להבטיח גיוון שיפוטי והבנה רב-תרבותית, במיוחד בתיקים כבדי משקל הנוגעים ישירות לציבור זה.
קביעת יעדים כמותיים: הצבת יעדים ברורים לייצוג הולם בערכאות השיפוטיות בפריסה רב-שנתית.
הסרת חסמים: איתור, בחינה והסרה של חסמים מערכתיים ותרבותיים בתהליך המינוי, לצד קידום מועמדים מתוך המאגר הקיים.
העדפה מתקנת: יישום מנגנוני העדפה מתקנת באופן מיידי ומידתי, שיאפשרו קליטה בפועל של שופטים בני הציבור החרדי כבר במחזור המינויים הקרוב.
שקיפות: פרסום נתונים שקופים בכל שלבי המינוי ביחס למועמדים מול המינויים בפועל.
מהארגון נמסר בסיכום המכתב כי "אין מדובר בדרישה מגזרית צרה, אלא בדרישה לשוויון בסיסי במערכת ציבורית מרכזית. לא ניתן להשלים עם מצב שבו קבוצה שלמה מודרת ממערכת השפיטה... הגיעה העת לתיקון ממשי, עמוק ומיידי שישיב את האמון ויעגן את עקרונות השוויון והצדק הלכה למעשה".
במקביל, מובהר כי באין מענה ענייני בתוך זמן סביר, שמורה לארגון הזכות לפנות להליכים משפטיים. הפנייה מצטרפת לשורה של מכתבי מיצוי הליכים שהגיש הארגון בחודשים האחרונים בנושאים שונים הנוגעים לציבור החרדי.
0 תגובות