בדיון שנערך לפני כשבוע בבג"ץ בעתירת עיתון הארץ נגד הפסקת הפרסום הממשלתי, הקריא השופט ח'אלד כבוב ציטוט שלכאורה נאמר על ידי מו"ל העיתון עמוס שוקן: "מעשי הטבח של 7 באוקטובר היו מעשים נפשעים". השופטת ברק-ארז אף הוסיפה בנחרצות: "כדי שיהיה ברור שאנחנו לא מצטטים דברים מקריאת עיתונים - דברי כבוב מופיעים בנספח 17 בעתירה של עיתון הארץ".
אלא שבדיקה שערך העיתונאי עמית סגל מגלה תמונה מדאיגה: הציטוט המדובר של שוקן לא קיים. לא בנספח 17 כפי שקבעה השופטת ברק-ארז, וגם לא בחיפוש פשוט ברשת. כיצד ייתכן שהרכב שופטים בבית המשפט העליון מקריא ציטוט שלא נאמר מעולם?
הרשות השופטת מאשרת: הציטוט לא קיים
בתגובה רשמית של הרשות השופטת, שהתקבלה בעקבות פנייתו של סגל, מתברר כי השופט כבוב אכן לא ציטט דברים שנאמרו במפורש. זו לשון התגובה: "השופט כבוב התייחס לדבריו של מר עמוס שוקן המתועדים בנספחי העתירה שהוגשה על-ידי עיתון הארץ. המדובר בנספחים 17 עד 19 שעניין כולם הוא התבטאויות של מר שוקן".
התגובה ממשיכה ומנסה להסביר: "בנספח 18 למשל נאמר 'אירוע מזעזע'. בנספח 19 נאמר במפורש ששוקן הבהיר כי 'על החמאס לומר שהם אינם לוחמי חופש' ואף אמר שצריך להעניש קשות את יוזמי 7 באוקטובר ואת מבצעיו". כלומר, הרשות השופטת מודה למעשה כי הציטוט המדויק שהקריא השופט כבוב לא נאמר על ידי שוקן, והשופט ערבב מספר ביטויים שונים לציטוט אחד שלא קיים.
הקשר לעתירה נגד הפסקת הפרסום
הדיון המשפטי התקיים במסגרת העתירה שהגיש עיתון הארץ נגד החלטת הממשלה מנובמבר 2024 להפסיק כל התקשרות פרסומית עם העיתון. ההחלטה התקבלה לאחר שמו"ל העיתון, עמוס שוקן, כינה בוועידה בלונדון מחבלים פלסטינים "לוחמי חירות" וקרא להטלת סנקציות נגד ראש הממשלה והשרים סמוטריץ' ובן גביר.
הממשלה קבעה כי לא תקבל מצב בו מו"ל של עיתון ישראלי יתמוך באויבי המדינה בזמן מלחמה. במסגרת יישום ההחלטה, נותקה הגישה של מערך דובר צה"ל ולשכות בכירים נוספות בצבא לחשבונות המנוי של העיתון. העיתון טען בעתירתו כי מדובר ב"חרם כלכלי פסול" שמטרתו להשתיק ביקורת.
שאלות קשות על התנהלות שיפוטית
העיתונאי עמית סגל מעלה בדיווחו שאלות קשות: "למה דחוף לשופט כבוב להמציא ציטוט מנספח 17 שלא נאמר כדי להוציא טוב את מו"ל הארץ? ולמה דחוף לשופטת ברק ארז להגן עליו למרות שגם זו המצאה?"
המקרה מעלה תהיות בדבר דיוק ההתייחסות לנספחים בדיונים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בהרכב של בית המשפט העליון. כאשר שופטת מדגישה בנחרצות כי "אנחנו לא מצטטים דברים מקריאת עיתונים" ומפנה למיקום מדויק בנספחים, הציפייה היא שהציטוט אכן קיים במדויק באותו מקום.
0 תגובות