בבלי
פרשת נווה צדק

המשטרה דורשת לחקור את איילת שקד באזהרה בעבירה שהתיישנה

מסמך פנימי חושף: צוות החקירה בפרשת נוה-אורנשטיין ביקש לחקור את השרה לשעבר למרות התיישנות מוחלטת • הנימוק: 'חשיבות ציבורית והגעה לחקר האמת' | החשיפה המלאה (חוק ומשפט)

אפי נווה (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

מסמך משטרתי פנימי שנחשף על ידי העיתונאי אבישי גרינצייג ב-i24NEWS חושף צעד חריג וחסר תקדים: משטרת ישראל ביקשה אישור מיוחד מ לממשלה לחקור באזהרה את שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, בחשד למרמה והפרת אמונים - זאת, למרות שהחוקרים עצמם מציינים במפורש כי העבירה התיישנה לפני כארבע שנים.

המסמך, הנושא תאריך 10 באפריל 2025, ממוען ליועמ"שית מטעם ראש יאח"ה וראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט. בו נכתב במפורש: "סבור צוות החקירה כי הראיות שנאספו עד כה מלמדות על קיומו של חשד סביר נגד איילת שקד לעבירת מרמה והפרת אמונים (שהתיישנה עוד בשנת 2021)". החשיפה מעוררת שאלות קשות הנוגעות לגבולות סמכותה של המשטרה ולמניעים שמאחורי ניהול חקירות פליליות.

הרקע: פרשת 'נווה צדק'

הפרשה, שזכתה לכינוי המשטרתי "נווה צדק", התפוצצה במאי 2024 כאשר המשטרה פתחה בחקירה בחשד לעבירות שוחד נגד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, איתן אורנשטיין, ונגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה. החקירה נפתחה בעקבות תחקיר עיתונאי שחשף תמלילי שיחות בין השניים.

על פי החשד, נוה התנה לכאורה את תמיכתו במינויו של אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי, בתמורה לכך שאורנשטיין יזיז את השופטת דליה גנות מטיפול בתיקים הקשורים למשרד עורכי הדין של נוה. כעת, כשנה לאחר פרוץ הפרשה, מתברר כי המשטרה מבקשת להרחיב את החקירה גם לשרה לשעבר.

הנימוק החריג: 'חקר האמת הציבורית'

הדרישה לחקור אדם באזהרה כאשר ידוע מראש שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום עקב התיישנות היא צעד משפטי חריג ביותר. צוות החקירה, שהיה מודע לבעייתיות המשפטית, בחר לנמק את הבקשה לא במונחים של אכיפה פלילית סטנדרטית, אלא במונחים של "עניין ציבורי".

על פי הציטוט מהמסמך הפנימי, המשטרה הסבירה: "הצורך בחקירתה באזהרה של השרה שקד חרף התיישנות העבירה נובע בראש ובראשונה מכך שמדובר בחקירה בעלת חשיבות ציבורית גבוהה. התיישנות במקרה זה, לא נכון שתמנע פתיחה בחקירה שתכליתה הגעה לחקר האמת".

משמעות הדברים היא שהמשטרה מבקשת להפעיל כלים פליליים פולשניים כלפי נבחרת ציבור לשעבר, אך ורק לשם "חקר האמת" הציבורי, ולא לשם העמדה לדין. על פי הדיווח, גם הפרקליטות המלווה תמכה במהלך זה, והבקשה הונחה על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.

עיתוי פוליטי ותגובות

העיתוי של קידום החקירה מעורר גם הוא סימני שאלה. על פי הדיווח, ממש לאחרונה, לקראת מערכת הבחירות, ניתן "אור ירוק" מהיועמ"שית לגבות עדות מעוזרה לשעבר של שקד. זימונו של העוזר למתן עדות בפרשה נחשף מוקדם יותר, מתוך מטרה לבסס את החשדות נגד השרה לשעבר.

עם זאת, המשטרה עדיין ממתינה לאישור הסופי מהיועמ"שית כדי לזמן את שקד עצמה לחקירה באזהרה. ממשטרת ישראל, מפרקליטות המדינה ומהיועצת המשפטית לממשלה נמסרה תגובה לקונית ואחידה: "מטבע הדברים איננו מתייחסים לחקירה מתנהלת".

שאלות על גבולות הכוח

השורה התחתונה: מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל מנהלת מאבק לאישור חקירה באזהרה של שרת משפטים לשעבר, בידיעה מוחלטת שהעבירה התיישנה לפני ארבע שנים (וכיום כבר חמש), מה שמציב במוקד את שאלת גבולות הכוח של המשטרה והפרקליטות ואת השימוש בכלי החקירה הפלילי ככלי ל"בירור האמת הציבורית" בהיעדר היתכנות להליך משפטי.

המקרה מצטרף לשורה של אירועים שנויים במחלוקת במערכת המשפט והאכיפה בתקופה האחרונה, ומעורר דיון ציבורי על האיזון הנכון בין חופש הפעולה של רשויות האכיפה לבין זכויות היסוד של נבחרי ציבור.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחוק ומשפט: