במעמד יוצא דופן, שהתקיים בוועידת מכון צמת ומקור ראשון, "הלכה בעידן הטכנולוגי", הציב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, מראה בפני המערכת השיפוטית.
כפי שהתפרסם באתר מקור-ראשון, אל מול בכירי הרבנים, אנשי המדע והטכנולוגיה וראשי מערכת הביטחון, ניהל סולברג שיחה מעמיקה עם הפרשן המשפטי יהודה יפרח בנוגע לשאלת השאלות:
כיצד ייקבע צביונה היהודי של מדינת ישראל - האם באמצעות פשרות והסכמות חברתיות רחבות, או שמא על ידי פסקי דין שיפוטיים?
תשובתו של השופט סולברג הייתה נחרצת ומנוסחת בזהירות:
אף שסוגיות דת ומדינה עשויות להיות עקרונית שפיטות, "ראוי שבית המשפט ימשוך את ידו מהן". סולברג הבהיר כי בית המשפט אינו הכתובת המרכזית לעיסוק בנושאים נפיצים אלה; גורמי ההכרעה הראשיים והלגיטימיים הם "הציבור, הכנסת ודעת הקהל".
כדי להמחיש את הצורך בנסיגה, שב השופט סולברג והתייחס לפרשת 'בג"ץ המרכולים', פסק הדין שאישר לעיריית תל אביב להתיר את פתיחת בתי המסחר בשבת. סולברג חזר על עמדתו הברורה כי "החוק לא מאפשר מסחר בשבת, גם לא על ידי רשויות מקומיות". לשיטתו, הסעיף הרלוונטי בחוק מאפשר אך ורק הפעלת "בתי עינוג בשבת" – ולא בתי מסחר.
אולם, מעבר לפרשנות החוק היבשה, סולברג ראה בפסק הדין הזה דוגמה כואבת ל"כישלון הגדול" של החברה והפוליטיקה הישראלית.
הוא הדגיש כי בסכסוך זה, כולם יכלו "לחבור להיבט הסוציאלי – עניין המנוחה בשבת". במקום זאת, פוליטיקאים וגורמים אחרים הפכו את המחלוקת "לסכסוך עקרוני בין דת ומדינה, בין דתיים וחילונים". לדעת סולברג, כל דיון המבוסס על "העקרונות הנעלים האלו נועד לכישלון", ולכן הוא סבור שהיה "פספוס גדול באותו פסק דין".
0 תגובות