היום, י' אייר, 27 באפריל 2026, שעון החול הפוליטי מתהפך רשמית. בעוד בדיוק 183 ימים, בט"ז בחשוון ה'תשפ"ז, יצעדו מיליוני ישראלים לקלפיות כדי להכריע את דמותה של הכנסת ה-26. ממאבקים משפטיים חסרי תקדים על מועד הבחירות, דרך איחודי ענק שטורפים את הקלפים ועד לשיאים היסטוריים שמזכירים לנו מאיפה באנו – 'בבלי' מגיש את המדריך המלא.
הדרמה המשפטית: למה דווקא עכשיו?
הדרך למועד הבחירות הנוכחי, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז, לא עברה דרך הסכמה פוליטית רחבה. סלע המחלוקת היה פרשנותו של סעיף 36 לחוק-יסוד: הכנסת, הקובע כי במקרה של התפזרות הכנסת, כהונת הכנסת הבאה תהיה עד חודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.
הליכוד וסיעות הקואליציה הציגו פרשנות מרחיבה, לפיה הבחירות צריכות להתקיים רק בנובמבר 2027 – מה שהיה הופך את כהונת הכנסת ה-25 לאחת הארוכות בהיסטוריה. מנגד, האופוזיציה והייעוץ המשפטי לממשלה טענו כי מדובר בפגיעה אנושה בעקרון היסוד הדמוקרטי.
ההכרעה הדרמטית נפלה בידיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. בהחלטה מנומקת, קבע סולברג כי הפרשנות האפשרית היחידה היא זו המבטיחה כהונה של ארבע שנים לכל הפחות, אך לא חמש. "הכנסת תכהן ארבע שנים ו-10 ימים", פסק השופט, ונעץ את התאריך: 27 באוקטובר 2026.
כמו בבחירות 2019: נסיון לייצר איחוד מול נתניהו
באפריל 2026 הכריזו ראש האופוזיציה יאיר לפיד וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט על איחוד פוליטי תחת המותג "ביחד". המהלך נועד לגבש חזית אחידה מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך התוצאות הראשוניות מעוררות סימני שאלה.
מרכזת האופוזיציה, ח"כ מירב בן ארי, חשפה פרטים על התהליך שהתרחש מאחורי הקלעים. "מה שלפיד עשה כאן – לא בפעם הראשונה יש לומר – זה פשוט לשים את האגו בצד ולהבין מה יותר חשוב ולהתאחד סביב מועמד אחד", מסרה בן ארי. לדבריה, "ידעתי קצת מוקדם מהציבור, אבל זה היה די נשמר בשקט".
עם זאת, יממה בלבד לאחר האיחוד, מסתמנת תמורה משמעותית בבורסת החיזוי העולמית פולימרקט. על פי נתוני השוק שהתפרסמו, נתניהו שב לעמדת ההובלה עם 42% סיכוי להרכבת הממשלה הבאה, בעוד בנט נחלש ל-39% בלבד. הנתון המפתיע ביותר נוגע ללפיד, שסיכוייו צנחו ל-1.4% בלבד.
מפת הכוחות: מי נגד מי
הכנסת ה-25 היוצאת היא אחת הסוערות שידע המשכן. במחנה הקואליציה והימין: הליכוד בהנהגת נתניהו (32 מנדטים), הציונות הדתית המורכבת משלושה פלגים (14 מנדטים), ש"ס בהובלת אריה דרעי (11 מנדטים) ויהדות התורה (7 מנדטים).
במחנה המרכז-שמאל והאופוזיציה: יש עתיד של לפיד (24 מנדטים) שהתאחדה עם בנט, המחנה הממלכתי של בני גנץ (12 מנדטים) ממנה פרשו גדעון סער וחבריו, הדמוקרטים – יצירה פוליטית חדשה שנולדה מאיחוד בין מפלגת העבודה למרצ בהנהגת יאיר גולן, וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן (6 מנדטים).
המפלגות הערביות: רע"ם בראשות מנסור עבאס (5 מנדטים) וחד"ש-תע"ל בהנהגת איימן עודה ואחמד טיבי (5 מנדטים).
טקטוניקה פוליטית – פילוגים ושינויים בכנסת ה-25
הכנסת היוצאת לא קפאה על שמריה. לאורך כהונתה, המפה הסיעתית השתנתה ללא הרף כתוצאה ממאבקים פנימיים וחישובים אלקטורליים:
פירוק השותפויות בימין: כבר בתחילת הדרך, ב-20 בנובמבר 2022, התפצלה רשימת "הציונות הדתית ועוצמה יהודית" לשלושת מרכיביה המקוריים: סיעת הציונות הדתית, סיעת עוצמה יהודית וסיעת נעם.
התפצלות המחנה הממלכתי: ב-13 במרץ 2024, חל פיצול משמעותי באופוזיציה כאשר סיעת הימין הממלכתי בראשות גדעון סער התפלגה מסיעת המחנה הממלכתי. בעקבות המהלך, ב-7 ביולי 2025, אושר בוועדת הכנסת שינוי שמה של הסיעה הנותרת ל'כחול לבן - המחנה הממלכתי'.
חברי הכנסת היחידים: ב-14 בינואר 2025, פרש ח"כ עידן רול מסיעת יש עתיד והוכרז כפורש, מה שהפך אותו לסיעת יחיד. אולם, הסטטוס הזה היה זמני; ב-13 באוגוסט 2025 פרש רול מהכנסת כליל, מה שהחזיר את סיעת יש עתיד לגודלה המקורי (24 מושבים) והביא להיעלמותה של סיעת היחיד.
הפנים של המשכן – הטירונים והקאמבקים
הכנסת ה-25 הזרימה דם חדש רב למערכת. לא פחות מ-40 חברי כנסת חדשים נבחרו לראשונה בחייהם, לצד 6 חברים שחזרו לאחר הפסקה:
ה"טירונים" (40 ח"כים חדשים): הליכוד הוביל את הרשימה עם 14 פנים חדשות, ביניהם: טלי גוטליב, בועז ביסמוט, משה סעדה, אליהו רביבו וצגה מלקו. ביש עתיד נכנסו 6 חברים חדשים (ביניהם מטי צרפתי הרכבי ונאור שירי), וכך גם בעוצמה יהודית (ביניהם יצחק וסרלאוף ועמיחי אליהו).
ש"ס הכניסה 4 נציגים חדשים, הציונות הדתית 3 (ביניהם צבי סוכות), ויהדות התורה 2 (בראשם השר יצחק גולדקנופף). גם רע"ם, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל והמחנה הממלכתי (עם כניסתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט) רעננו את שורותיהן.
ה"קאמבקים" (6 ח"כים חוזרים): הכנסת ראתה גם את שובם של פוליטיקאים ותיקים שלא כיהנו בכנסת ה-24: הליכוד: דני דנון, ניסים ואטורי, אריאל קלנר ועמית הלוי.הימין הממלכתי: אכרם חסון.חד"ש-תע"ל: יוסף עטאונה.
המרוץ לאחוז החסימה
ההיסטוריה מלמדת שבחירות בישראל מוכרעות לא פעם על חודו של מנדט. המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה (3.25%) ב-2022 הן היום חלק משיקולי האיחודים: מרצ שהתמזגה לתוך "הדמוקרטים", בל"ד של סאמי אבו שחאדה, הבית היהודי בראשות איילת שקד, המפלגה הכלכלית של פרופ' ירון זליכה והפיראטים שמתמודדת בפעם השביעית ברציפות.
שיאים היסטוריים: מוזיאון הדמוקרטיה
הכנסת היא לא רק זירת קרב, היא גם מוסד עתיר היסטוריה. שמעון פרס כיהן בכנסת במשך 47 שנים ו-108 ימים, שיא שנראה כמעט בלתי אפשרי לשבירה. מצדו השני של המתרס, משה נסים נכנס למשכן כשהוא בן 24 בלבד.
מיכאל איתן מחזיק בשיא הנאום הארוך ביותר: 10 שעות ו-7 דקות של פיליבסטר על תקציב המדינה. הישיבה הארוכה ביותר נרשמה ב-2021, כאשר חברי הכנסת דנו ברצף במשך 66 שעות ו-13 דקות. מנגד, חבר הכנסת אוחנה אנטל רשם את הכהונה הקצרה ביותר – 7 ימים בלבד.
בכנסת הראשונה רק 13.6% מהח"כים היו ילידי הארץ. בכנסת ה-24 המספר זינק ל-90.9%. לאורך הדורות שירתו במשכן 14 רמטכ"לים, 4 ראשי שב"כ ו-3 ראשי מוסד.
המפעל לחקיקה
הכנסת ה-20 נחשבת לשיאנית החקיקה. הוגשו בה לא פחות מ-5,997 הצעות חוק פרטיות, מתוכן הפכו לחוקים 625. נתונים אלו מעידים על פעילות פרלמנטרית קדחתנית, אך גם מעוררים שאלות על איכות החקיקה והעומס על מערכות המדינה.
המרתון לבחירות לכנסת ה-26 החל. 183 ימים של קמפיינים, סקרים, איחודים ופילוגים צפויים לנו עד שנגיע ליום הבוחר. כידוע, בפוליטיקה הישראלית – הכל יכול לקרות. כאן באתר 'בבלי' אנחנו נסקר מקרוב את מערכת הבחירות הסוערת שצפוייה לנו, את הקמפיינים ואת המפלגות, עד ליום הבוחר וגם לאחריו.
0 תגובות