בנאום חריג ויוצא דופן, יצא פרקליט המדינה עמית איסמן במתקפה חזיתית נגד שורה של יוזמות חקיקה והתנהלות נבחרי ציבור, שלדבריו מאיימים באופן ישיר על עצמאותה של מערכת אכיפת החוק בישראל. במוקד הביקורת עמד חוק מח"ש החדש, שאושר לאחרונה בכנסת ומעורר חששות כבדים בקרב גורמי אכיפה.
"החוק החדש קובע כי מנהל מח״ש ייבחר על ידי ועדה בעלת אופי פוליטי מובהק", התריע פרקליט המדינה בנאומו. הוא הסביר כי כאשר גוף בעל סמכויות חקירה ותביעה כה משמעותיות מצוי ב"תלות מבנית, תקציבית וניהולית בדרג פוליטי", מתעוררת שאלה משטרית יסודית לגבי היכולת לנהל חקירות רגישות ללא מורא.
"אפקט מצנן" על חוקרים ותובעים
לדברי איסמן, המנגנונים החדשים עלולים לייצר "אפקט מצנן" שישמש כאמצעי לחץ על חוקרים ותובעים. הוא הוסיף כי מהלך זה מצטרף ליוזמות בעייתיות נוספות, ובהן ההצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, המעוררת אף היא "קשיים משטריים כבדי משקל".
כזכור, שעות ספורות לאחר אישור חוק מח"ש, שיגר פרקליט המדינה איגרת מיוחדת לעובדי המחלקה לחקירות שוטרים, בה הבהיר כי "הכנסת הכריעה בסוגיה" למרות ההסתייגויות המקצועיות הרבות שהוצגו במהלך הליך החקיקה.
ביקורת חריפה על נבחרי ציבור
חלק ניכר מהנאום הוקדש לביקורת נוקבת על נבחרי ציבור המעניקים חסינות וגיבוי פוליטי לחשודים במעשיהם. פרקליט המדינה האשים כי קיימת "שחיקה מכוונת של בעלי עניין באמון הציבור במערכת אכיפת החוק" וניסיונות חוזרים ונשנים לגרור הכרעות משפטיות לתוך המחלוקות הפוליטיות.
"תופעות של אי התייצבות לחקירה, או מתן גיבוי אוטומטי לחשודים מטעמים פוליטיים, אינן פוגעות רק בחקירה מסוימת אלא מערערות את עצם הלגיטימיות של מערכות האכיפה והמשפט כולן", טען בנחישות.
המאבק בשחיתות השלטונית
בהתייחסו למאבק בשחיתות השלטונית, הדגיש איסמן כי פגיעתה דרמטית והרסנית לטווח הארוך משום שהיא מהווה פגיעה ישירה ביסודות המשטר והמשילות. "שחיתות משדרת כי הכללים גמישים לחזקים ונוקשים לחלשים וכי הדין לא שווה לכולם", אמר, והבהיר כי המאבק בתופעות אלו אינו פוליטי אלא נועד להבטיח עיקרון פשוט: שאיש אינו מעל החוק, גם כאשר הוא מחזיק בכוח רב.
הוא שלח מסר תקיף גם לזירה הדיגיטלית וללחצים הציבוריים המופעלים על הפרקליטים: "עלינו לזכור: רעש אינו ראיה. כותרת איננה תשתית עובדתית. ומספר לייקים או שיתופים איננו מבחן משפטי".
המלחמה בפשיעה בחברה הערבית
לצד המאבקים המשטריים, התייחס פרקליט המדינה בהרחבה למלחמה בפשיעה ובאלימות הגואה בחברה הערבית, אותה הגדיר כמבחן לאומי של משילות וביטחון אישי. הוא סקר את המאמצים המשותפים עם משטרת ישראל וגורמי האכיפה, שהובילו בשנה האחרונה להגשת כתבי אישום משמעותיים נגד ארגוני הפשע הגדולים והמשפיעים במדינה.
הוא חתם את דבריו בהבהרה חד-משמעית לגבי אופיו של המוסד שבראשו הוא עומד: "פרקליטות המדינה איננה פרקליטות של מגזר, של מחנה, או של תפיסה אידיאולוגית. היא פרקליטות של כלל אזרחי המדינה". הוא הבטיח כי חרף המתקפות האישיות והלחצים הפוליטיים הכבדים, המערכת תמשיך לפעול ללא מורא וללא משוא פנים, כשהיא בוחרת אך ורק בראיות, בדין ובעקרון השוויון.
0 תגובות