בית המשפט העליון דן היום (שני) בעתירה שהגישה תנועת "ישראל חופשית", הדורשת לבטל את זכאותם של מוסדות תורניים להטבות מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, במידה ולומדים בהם בני ישיבות שלא הסדירו את מעמדם מול צה"ל. התיק נדון בפני הרכב השופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן, בדיון שעורר מתחים חריפים בין הגורמים השונים.
לקראת הדיון, הציגה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, את עמדת המדינה התומכת בדרישות העותרים. לפי עמדת היועמ"שית, יש לעצור הנפקת אישורי זיכוי מס חדשים, להימנע מחידוש אישורים קיימים, ואף לבטל אישורים פעילים של מוסדות שבהם לומדים מלש"בים שלא הסדירו את מעמדם – כל זאת בכפוף לגיבוש מנגנון יישום מסודר.
הנימוק הכלכלי: הטבת מס כמוה כמימון ממשלתי
ביעוץ המשפטי טוענים כי זיכוי ממס לתורמים מהווה למעשה תקצוב עקיף מצד הקופה הציבורית, שכן המדינה מוותרת על הכנסות ממסים כדי לעודד תרומות אלו. לטענת המדינה, מאחר שסוגיית המימון כבר הוכרעה בבג"ץ – אשר קבע כי אין בסמכות המדינה לתקצב באופן ישיר או עקיף מוסדות חרדיים שבהם לומדים חייבי גיוס שאינם רשומים כחוק בצבא – הרי שאין לאפשר גם את המשך מתן הטבת המס הזו.
עוד הודגש כי הותרת ההטבה על כנה פוגעת בשלטון החוק ובעקרון השוויון, וכן פוגמת במאמצים לעידוד הגיוס בחברה החרדית. בתגובתה הראשונית לבית המשפט ציינה המדינה כי כספי התרומות מהווים עורק חיים כלכלי מרכזי עבור הישיבות, ועל כן ביטול הטבת המס עשוי לשמש מתמרץ אפקטיבי להסדרת מעמדם של התלמידים מול רשויות הצבא.
במקביל, נמסר כי מתנהלת עבודת מטה בין-משרדית לבניית מנגנון יישום מידתי, שיכלול העברת נתונים מצה"ל לרשות המסים ומתן זכות טיעון למוסדות בטרם תישלל זכאותם.
התנגדות המוסדות והסתייגות השופטות
מנגד, נציגי הישיבות מתנגדים נחרצות למהלך וטוענים כי שלילת ההכרה תנחית מכה כלכלית אנושה על יכולת קיומם. לקראת הדיון אף ביקשו להצטרף להליך מספר תורמים וכן תלמידי ישיבה ששירתו בצבא, המבקשים לתמוך במוסדות ולמנוע את פגיעת המס. כפי שפרסמנו, 23 תורמים ופילנתרופים חרדים בולטים הגישו בקשה דחופה להצטרף כמשיבים לעתירה.
בפתח הדיון הציגו השופטות תהייה עקרונית: האם יש בכלל צורך בהמשך בירור העתירה, בהינתן שהיועמ"שית כבר אימצה את עמדת העותרים והחלה לפעול להקפאת הטבות המס לישיבות החרדיות?
נציגת היועמ"שית, עו"ד נטע אורן, הבהירה בדיון כי ההטבה לא תישלל אוטומטית ממוסד רק בשל קיומו של תלמיד בודד שלא הסדיר את מעמדו. עם זאת, היא סירבה לנקוב באחוז או ברף המדויק שיוביל לסנקציות, מחשש שהישיבות יבצעו "התאמות" בדיווחיהן כדי לעמוד ברף שייקבע.
עו"ד אורן אף התייחסה לעתירה מקבילה שהוגשה השבוע על ידי ארגון "אמת ליעקב בישראל" בטענה לאפליה, וביקשה מההרכב לקבל החלטה עקרונית בנוגע לעמדת המדינה כדי לחסוך חלק מההליכים המשפטיים בתיק הנוסף.
במהלך הדיון, השופטת גילה כנפי-שטייניץ מתחה ביקורת על נציגת היועמ"שית, והלינה על כך שלמוסדות החרדיים לא ניתנה הזדמנות הולמת להשמיע את טענותיהם בטרם גיבשה היועמ"שית את עמדתה הרשמית לקראת הדיון בבג"ץ.
לאחר חילופי דברים בין השופטות, העותרים ונציגי הישיבות לגבי אופן ניהול ההליך, ולאחר שהרכב השופטות יצא פעמיים להתייעצויות, הוחלט לנעול את הדיון תוך זמן קצר. השופטות הודיעו כי החלטתן לגבי המשך הטיפול בעתירה תימסר בהמשך.
עתירה נגדית: "אפליה אסורה נגד המגזר החרדי בלבד"
בתוך כך, אתמול (ראשון) הוגשה לבג"ץ עתירה מנהלית דחופה מטעם ארגון "אמת ליעקב בישראל" (חל"צ) ורו"ח חני טייטלבוים, המייצגת מאות עמותות ומוסדות בתחומי החינוך והרווחה. העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יהודה אבלס, יוצאת חזיתית נגד מדיניות רשות המסים והיועמ"שית, ומאשימה אותן בהקפאה מכוונת של אישורי סעיף 46 אך ורק למוסדות תורניים.
בעתירה נטען כי המהלך שמובילה היועמ"שית – עוד לפני שניתן פסק דין חלוט בנושא – אינו מוחל באופן שוויוני על כלל הגופים המחזיקים באישור מס זהה, כגון מוסדות אקדמיים, מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים, וארגוני ספורט ותרבות.
העותרים מדגישים כי פסיקת בג"ץ הקודמת קבעה במפורש שכל מדיניות אכיפה כלכלית או אזרחית מחויבת להתבצע באופן שוויוני, ולא להיות מכוונת אך ורק כלפי הציבור החרדי. לטענתם, החלת סנקציות כלכליות על מגזר אחד בלבד, תוך התעלמות מאלפי אזרחים אחרים שאינם משרתים, מהווה הפליה פסולה ואסורה.
הבוקר (שני) פרסם השופט עופר גרוסקופף החלטה לפיה על המדינה להגיש את תגובתה לטענות שהועלו בעתירת "אמת ליעקב בישראל" עד ליום שני הבא. עם זאת, השופט בחר שלא להוציא צו ביניים בשלב זה.
יצוין כי ח"כ משה גפני תקף בחריפות את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואת רשות המסים על הסרת ישיבות מרשימת המוסדות המובאים לאישור ועדת הכספים, וטען כי "הצרות הכי גדולות שלנו זה מהכיפות הסרוגות".
0 תגובות