
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה הוא הוראת חוק המאפשרת לתורמים לקבל פטור ממס על תרומות שנתנו למוסדות ציבור מוכרים. הסעיף מאפשר לתורמים לנכות את סכום התרומה מההכנסה החייבת במס, ובכך למעשה להפחית את נטל המס שלהם. המוסדות הזכאים לסעיף זה כוללים עמותות, מוסדות חינוך, מוסדות תורה, ארגוני חסד ומוסדות ציבור נוספים שקיבלו אישור מרשויות המס.
בשנת 2024 התעורר ויכוח ציבורי סוער סביב סעיף 46, כאשר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה כוונה למנוע את הפטור ממס ממוסדות חרדיים מסוימים. ח"כ משה גפני, יו"ר סיעת דגל התורה, יצא במתקפה חריפה נגד היועמ"שית וכינה את הצעד "הכרזת מלחמה גלויה נגד עולם התורה" ו"רדיפה אידיאולוגית שיטתית ואובססיבית". גפני אף קרא לראש הממשלה להדיח את היועמ"שית מיידית בעקבות הצעד.
במקביל, בוועדת הכספים התקיים דיון סוער סביב אישור סעיף 49 (סעיף קרוב לסעיף 46 העוסק גם הוא בפטורים למוסדות ציבור), כאשר ח"כ ולדימיר בליאק מ'יש עתיד' דרש לדחות את האישור בטענה שרוב העמותות הן "מוסדות דת ואברכים". ח"כ אורי מקלב, יו"ר סיעת יהדות התורה וחבר ועדת הכספים, יצא בתגובה חריפה וחשף טעויות בנתונים שהוצגו, תוך שהוא מדגיש כי "העמותות האלה נמצאות בחזית החסד בזמן שהמדינה זקוקה להן".
מעבר להיבטים המשפטיים והפוליטיים, סעיף 46 מעורר גם שאלות הלכתיות. הפוסק הגאון רבי בנימין חותה התייחס בפינה ההלכתית "הלכה ב-60 שניות" בבבלי לשאלה האם יש חובה לתת מעשר כספים מהחזר מס שקיבל אדם על תרומות שניתנו במסגרת סעיף 46. השאלה ההלכתית נוגעת לטיב ההחזר - האם מדובר בהכנסה חדשה החייבת במעשר או שמא זהו החזר של כסף שכבר ניתן ממנו מעשר.
הסעיף משמש כלי מרכזי במימון מוסדות תורה, ישיבות וארגוני חסד בישראל. תורמים רבים מנצלים את הפטור כדי לתמוך במוסדות אלה, תוך שהם מפחיתים את נטל המס שלהם באופן חוקי. המחלוקת סביב הסעיף משקפת מתחים עמוקים יותר בחברה הישראלית בנוגע למעמד מוסדות הדת והתורה ולאופן מימונם.
בתקופת מלחמת חרבות ברזל, הנושא של סעיף 46 זכה לחשיפה מוגברת, כאשר עולם הישיבות והמוסדות החרדיים מצאו עצמם במרכז דיונים ציבוריים על תרומתם לחברה הישראלית. המתח בין הרצון לשמר את הפטור ממס לבין דרישות לשקיפות ולבחינה מחודשת של הזכאות למעמד זה נותר נושא מרכזי בשיח הציבורי.






כל הזכויות שמורות לבבלי בע״מ