שרי החוץ של האיחוד האירופי התכנסו היום (שלישי) בלוקסמבורג לדיון סוער ומתוח סביב עתידם של יחסי האיחוד עם ישראל. במרכז הדיון עמדה השאלה האם להשעות את הסכם האסוציאציה המנהל את קשרי החוץ והסחר בין הצדדים מאז שנת 2000, אך השרים נותרו חלוקים עמוקות בשאלה האם לנקוט צעדים מעשיים.
הדיון התקיים על רקע לחצים הולכים וגוברים ממספר מדינות באיחוד, בעיקר ספרד, אירלנד וסלובניה, שפנו בשבועות האחרונים בדרישה לבחון את האפשרות להשעות את ההסכם. לטענת המדינות הללו, פעולותיה של ישראל בזירות השונות מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי ושל סעיף זכויות האדם המעוגן בהסכם.
ספרד מובילה את הקו האנטי-ישראלי
שר החוץ הספרדי, חוסה מנואל אלברס, הוביל את הקו הקורא לבחינה מחדש של ההסכם. במהלך הדיון הבהיר אלברס כי "היום, האמינות של אירופה עומדת על הפרק", והפציר בעמיתיו לקיים דיון מעמיק בנושא השעיית ההסכמים. ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, אף החריף את הטון בשבועות האחרונים והצהיר כי בכוונתו להציע ביטול של כלל הסכמי השותפות – הצבאיים, הפוליטיים והכלכליים – בין האיחוד לישראל.
ברק MX הישראלית נפרסה בסלובקיה בין שתי תחנות כוח גרעיניות
לצד ספרד, גם צרפת ושוודיה הפיצו מסמך עמדה משותף הקורא לנקיטת צעדים ממוקדים נגד ההתנחלויות, כולל הטלת מכסים והגבלות ייבוא. במסמך נכתב כי "אנו מאמינים כי האיחוד האירופי צריך להגביר בדחיפות את הלחץ על ישראל כדי לעצור את מדיניות ההתנחלויות והפרקטיקות שלה", תוך ציון העובדה כי המצב בשטח מתדרדר במהירות.
גרמניה ואיטליה בולמות את היוזמה
מנגד, מדינות מרכזיות כמו גרמניה ואיטליה ממשיכות להתנגד לצעדים חד-צדדיים של ניתוק הקשר המסחרי ומדגישות את חשיבות השיח הישיר. שר החוץ הגרמני, יוהאן ודפול, הבהיר כי "זה חייב להיעשות באמצעות דיאלוג ביקורתי ובונה עם ישראל", למרות שציין כי ארצו העבירה ביקורת על חוק עונש המוות והאלימות ביהודה ושומרון.
שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טאיאני, הסביר כי התנאים הפוליטיים והמספריים בתוך האיחוד אינם מאפשרים קבלת החלטה כעת. הוא הביע חשש מהשלכות רוחביות של המהלך וציין: "אינני מאמין שחסימת הסכם הסחר היא כלי שימושי, כי בסופו של דבר היא תשפיע על האוכלוסייה הישראלית הכללית, שלעתים קרובות אין לה קשר למעשים שבוצעו על ידי הצבא".
בלגיה והולנד: תמיכה זהירה בלחץ
בבריסל תומכים בנקיטת צעדים, אך מכירים במורכבות המדינית בתוך הגוש האירופי. שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו, מסר כי מדינתו קוראת לפחות להשעיה חלקית של ההסכם, אך הוסיף כי בלגיה "מודעים לכך שהשעיה מלאה ככל הנראה אינה בהישג יד בהינתן העמדות של המדינות האירופיות השונות".
שר החוץ ההולנדי, טום ברנדסן, הדגיש כי "חשוב להגביר את הלחץ על ישראל", וטען כי הלחץ על ישראל הוא אמצעי להשגת יעד פוליטי ולא מטרה כשלעצמה. "המטרה היא לא להשעות את מדור הסחר. המטרה היא שינוי התנהגותי בישראל, ועל זה אנחנו עובדים", הבהיר ברנדסן.
דנמרק: "אין סימן לרוב"
שר החוץ הדני, לארס לוקה ראסמוסן, העריך כי המאמצים להשגת רוב למהלך לא צלחו בשלב זה. הוא ציין כי "אין סימן לרוב כלשהו בעד נקיטת צעד כלשהו בנוגע להסכם ההתאחדות", כשהוא מצביע בין היתר על הפסקת האש הנוכחית בין ישראל ללבנון כגורם המשפיע על השיקולים.
הסכם האסוציאציה, שנחתם בשנת 1995 ונכנס לתוקף בשנת 2000, מהווה את אחד מעמודי התווך של היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי. ההסכם כולל סחר חופשי בהיקף של מיליארדי אירו ושיתופי פעולה בתחומים מגוונים. סעיף מרכזי בהסכם מאפשר השעיה במקרה של הפרה של זכויות אדם או עקרונות דמוקרטיים.
רקע: גל של עוינות אירופית
הדיון בלוקסמבורג מגיע על רקע גל של צעדים עוינים שנקטו מדינות אירופה כלפי ישראל בחודשים האחרונים. סלובניה, למשל, הפכה בחודש יולי למדינה הראשונה באיחוד האירופי שהטילה אמברגו נשק מלא על ישראל, האוסר על ייבוא וייצוא ביטחוני מישראל ואליה. בנוסף, ממשלת סלובניה הטילה איסור כניסה לשטח המדינה על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
כידוע, ספרד, אירלנד וסלובניה הכירו באופן רשמי במדינה פלסטינית ביוני 2024, בצעד שעורר ביקורת חריפה מצד ירושלים. המדינות הללו ממשיכות להוביל את הקו הביקורתי כלפי ישראל בזירה האירופית, אך כפי שעולה מהדיון בלוקסמבורג, הן נתקלות בהתנגדות משמעותית ממדינות מרכזיות באיחוד.
0 תגובות