הוועדה המייעצת למינויים בכירים פנתה היום (חמישי) לבית המשפט העליון בבקשה חריגה: לדחות את העתירות שהוגשו נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. הוועדה טוענת כי החלטתה שלא נפל כל דופי בטוהר המידות של גופמן מבוססת היטב, וזאת למרות שיו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, היה בדעת מיעוט.
בתגובה המפורטת שהגישה הוועדה לבג"ץ, נכתב כי נעשו פניות לכל הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון והמודיעין על מנת לבחון את המקרה לעומקו. על פי הנמסר, הוועדה קבעה כי "גופמן גילה בהתנהגותו יושרה ואומץ לב אזרוחי כאשר קיבל את עצמו את האחריות לתקלה המינורית" - התייחסות לפרשת הפעלתו של הנער אורי אלמקייס.
פרשת אלמקייס במרכז המחלוקת
כזכור, פרשת אלמקייס עומדת במוקד ההתנגדות למינוי. על פי הפרסומים, אלמקייס גויס כנער בן 17 למבצעי השפעה ברשתות החברתיות בעולם הערבי, בהפעלה שנעשתה תחת פיקודו של גופמן באוגדת הבשן. הנער נחקר לאחר מכן בשב"כ, ופרשה זו הובילה להתנגדות חריפה מצד גורמים בכירים במערכת הביטחון.
השופט גרוניס, שהתנגד למינוי בדעת מיעוט, קבע בחריפות: "לדעתי, לאור הפגמים מבחינת 'טוהר המידות' להם אחראי האלוף גופמן, אין זה מן הראוי למנות אותו לתפקיד ראש המוסד". יצוין כי גם ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, הביע התנגדות למינוי וציין כי "מי שמקבל הערה פיקודית, אינו ראוי לקידום".
ייצוג משפטי פרטי ללא אישור היועמ"שית
פרט מעניין שעולה מהתגובה: חברי הוועדה מיוצגים באופן פרטי בהליכים המשפטיים - בנוסף לייצוג הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. צעד זה נעשה ללא קבלת האישור הנדרש מהיועצת המשפטית לממשלה, מה שהביא למכתב חריף מצד המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.
כפי שדיווחנו בעבר, בית המשפט העליון קבע כי הדיון בעתירות נגד המינוי יתקיים בהרכב מורחב ביום 12 במאי, וישודר בשידור חי - צעד המעיד על הרגישות והחשיבות הציבורית של הנושא. מדובר באחד המינויים הביטחוניים הרגישים ביותר במדינת ישראל.
תמיכה ממערכת הביטחון
למרות ההתנגדויות, גופמן זוכה לתמיכה מצד גורמים בכירים במערכת הביטחון. הרמטכ"ל אייל זמיר תמך במינוי והצהיר: "בהחלט חושב שהוא עשה מסלול שירות צבאי מפואר, אדם מצוין וראוי מכל בחינה שהיא". גם ראש הממשלה נתניהו מסר לאחר אישור המינוי כי "מדובר בקצין מצטיין, נועז ויצירתי".
גופמן, שכיהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה, מונה לתפקיד ראש המוסד בחודש שעבר. כידוע, התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה דחופה לביטול המינוי, בטענה לפגמים חמורים בהליך ובהתנהלות. בית המשפט דחה בקשה לצו ביניים שנועד להקפיא את המינוי, אך קבע דיון מהיר בהרכב מורחב.
0 תגובות