בבלי
מאחורי הקלעים

ליברמן חושף: "המלצתי לה לא לחזור לפוליטיקה בשלב זה"

יו"ר ישראל ביתנו מגלה פרטים על שיחות מאחורי הקלעים • שקד טרם הכריעה באיזו מסגרת תשתלב | הרקע לדיווחים על הצטרפות אפשרית (פוליטי מדיני)

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל/Flash90)

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, חשף היום (רביעי) פרטים על שיחות שקיים בחודשים האחרונים עם שרת המשפטים והפנים לשעבר, איילת שקד, סביב עתידה הפוליטי. בניגוד לדיווחים שפורסמו בעבר על ניסיונות גיוס, ליברמן מציג תמונה שונה לחלוטין.

"שוחחתי עם איילת פעמים רבות בתקופה האחרונה", מסר ליברמן בשיחה עם אתר 'סרוגים'. "המלצתי לה שלא למהר ולשוב בשלב זה לחיים הפוליטיים, אלא להמשיך לעת עתה בפעילותה במגזר העסקי".

על פי דבריו, שקד עצמה טרם הכריעה באיזו מסגרת פוליטית תרצה להשתלב, אם וכאשר תחליט לחזור לזירה הפוליטית. הדברים שופכים אור חדש על שורת הדיווחים שפורסמו בחודשים האחרונים בנוגע לאפשרות שהיא תצטרף דווקא לישראל ביתנו.

מגעים שלא הבשילו

כבר בחודש אפריל דווח כי שקד מנהלת מגעים עם ליברמן על מקום ברשימת המפלגה. בסוף חודש יוני פורסם כי בין השניים התקיימו מגעים לא רשמיים סביב אפשרות של ריצה משותפת לכנסת הבאה.

במקביל לכך, קיימה שקד פגישה עם פעילים המזוהים עמה בציונות הדתית, שחלקם קראו לה להצטרף לישראל ביתנו ולהביא עמה לרשימה קבוצה דתית-לאומית. באותה העת אמרה שקד כי תקבל בתוך שבועות החלטה באשר לעתידה הפוליטי.

אלא שמספר ימים לאחר מכן פורסם כי בישראל ביתנו התקבלה עמדה שלפיה יוצאי ימינה, ובהם שקד ואביר קארה, לא ישולבו ברשימת המפלגה לכנסת הבאה. זאת למרות מערכת היחסים הטובה של שקד עם ליברמן, כפי שדווח.

"לא ניסיתי לגייס אותה"

דבריו כעת של יו"ר ישראל ביתנו מציגים את השיחות שהתנהלו מאחורי הקלעים באור שונה. ליברמן אינו מתאר את המגעים כניסיון מצדו לגייס את שקד למפלגתו, אלא דווקא כמי שהמליץ לה בשלב זה שלא לחזור לפוליטיקה בכלל.

יצוין כי היחסים בין השניים ידעו בעבר גם תרחיש הפוך לחלוטין. בשנת 2019 פורסם כי ליברמן הציע לשקד את המקום השני ברשימת ישראל ביתנו, ואף אפשרות לקבל תפקיד ממשלתי ממכסת המפלגה. באותה העת הייתה דווקא שקד זו שדחתה את ההצעה ובחרה להישאר במחנה הציונות הדתית.

בימים האחרונים מתנהלים מגעים אינטנסיביים בין שקד לבין בני גנץ על רשימה משותפת אפשרית, כאשר במוקד המחלוקת עומדת השאלה מי יעמוד בראש הרשימה ומי יקבל עדיפות בבחירת תפקידים ממשלתיים.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות: