תמונה חסרת תקדים מתגבשת בוושינגטון: חצי שנה לאחר שכוחות קומנדו אמריקאים פרצו לחדרו של נשיא ונצואלה לשעבר, ניקולאס מדורו, ולכדו אותו במבצע דרמטי, מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו הפך לשליט בפועל של המדינה הלטינו-אמריקאית. כך לפחות עולה מתחקיר נרחב שפורסם ב'ניו יורק טיימס', המבוסס על ראיונות עם עשרות בכירים ואנשים המקורבים לממשלים בשתי הבירות.
בכירים בוושינגטון כינו את רוביו בכינוי "המשנה למלך" (Viceroy) של ונצואלה - רמת השפעה אבסולוטית על אומה ריבונית שלא נראתה מצד גורם אמריקאי מאז שנת 2003, כאשר ניהל פול ברמר את עיראק תחת הכיבוש האמריקאי. אף שרוביו לא ביקר בוונצואלה אפילו פעם אחת מאז המבצע, הוא מנהל את ענייניה השוטפים ישירות מלשכתו בבירת ארצות הברית.
שיחות וואטסאפ ו"דמי כיס" ממשרד האוצר
במרכז מנגנון השליטה החדש עומדת דלסי רודריגס, שכיהנה כסגניתו של מדורו ומשמשת כעת כנשיאה זמנית באישור ובגיבוי מלא של ארצות הברית. על פי הדיווח, רוביו ורודריגס מנהלים קשר רציף וקרוב באפליקציית וואטסאפ בשפה הספרדית, הכולל החלפת רכילויות, איחולי יום הולדת ואפילו תמונות סלפי. עם זאת, בוושינגטון מבהירים כי לא מדובר בשותפות שוויונית, אלא בהפגנת כוח מובהקת של עידן טראמפ.
השליטה האמריקאית מתבצעת בעיקר דרך צינור החמצן הכלכלי של המדינה: משרד האוצר האמריקאי מקבל לידיו את ההכנסות מרוב ייצוא הנפט והמשאבים של ונצואלה. הכסף מועבר בחזרה למערכת הבנקאות המקומית בקראקס רק לאחר שרוביו וצוותו קובעים את התנאים המדויקים - לאילו מטרות יוקצה התקציב, מי יוציא אותו ובאיזה קצב.
מערכת זו איפשרה לרוביו לבלום את שחיתות הענק שאפיינה את ימי מדורו, ואף מעניקה לממשלה המקומית הגנה מפני נושים בינלאומיים הדורשים החזר חובות של מיליארדי דולרים. מנגד, היא מעניקה לרוביו מנוף לחץ מוחלט על רודריגס, שתלויה באמריקאים כדי לשלם משכורות לעובדי מדינה ולתמוך במטבע המקומי הקורס.
עיצוב מחדש של הכלכלה וזרועות הביטחון
רוביו מפקח אישית על משטר הסנקציות ומחליט אילו חברות יקבלו היתר לפעול בוונצואלה. במסגרת זו, הוא פעל להעדפה ברורה של חברות סחר אמריקאיות - ביניהן ויטול וטרפיגורה - על פני יצרניות אירופיות, תוך שהוא דוחק הצידה אפילו את שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט. בנוסף, בהנחייתו, השתלטה חברת הנפט הממלכתית של ונצואלה על פרויקטים משותפים שהיו לה עם ענקית הנפט הרוסית "רוסנפט", ובכך דחקה את דריסת הרגל של מוסקבה מהאזור.
ההשפעה האמריקאית זולגת עמוק גם לתוך מערכת הביטחון ומדיניות החוץ של קראקס. זהותו של שר ההגנה הוונצואלי החדש נזקקה לאישורו הישיר של רוביו. תחת לחץ מוושינגטון, עצרה ממשלתה של רודריגס את המיליארדר אלכס סאאב, מקורבו של מדורו, והסגירה אותו לארה"ב.
בחודש יוני האחרון, שיתוף פעולה מודיעיני תקדימי הוביל לחיסולו של "ניניו גררו", מנהיג כנופיית הפשע האכזרית "טרן דה אראגואה", באמצעות תקיפת טיל אמריקאית בדרום המדינה. בסיום המבצע, גופתו הועברה לידי ארה"ב. כאשר שר החוץ של ונצואלה פרסם הודעת גינוי רפה נגד תקיפה אמריקאית באיראן, העבירה וושינגטון מסר חד לרודריגס. בתוך שעות ספורות נמחק הציוץ.
רודריגס אף הבהירה לאחרונה כי ראיון שתוכנן לה ברשת פוקס ניוז מותנה בכך ש"הנשיא טראמפ יאשר זאת תחילה" - הצהרה שמעידה על מידת התלות המוחלטת של ההנהגה הוונצואלית בוושינגטון.
התוכנית האמריקאית והמכשולים בשטח
התוכנית הרשמית שמוביל רוביו עבור ונצואלה מורכבת משלושה שלבים: שיקום הכלכלה, ייצוב המדינה ומעבר הדרגתי לדמוקרטיה. עם זאת, שתי רעידות אדמה הרסניות שפקדו את המדינה בחודש שעבר ושטחו שכונות שלמות שיבשו את לוחות הזמנים, עיכבו השקעות זרות והסיטו את המשאבים למאמצי חילוץ - שנתמכו מיידית על ידי 900 אנשי צבא אמריקאים וסיוע של כ-400 מיליון דולר.
במקביל, המדיניות הנוכחית מעוררת ביקורת חריפה הן מצד מתנגדי ממשל טראמפ והן מצד דיפלומטים אמריקאים. המבקרים טוענים כי וושינגטון שואבת את משאבי הטבע של ונצואלה ומנציחה משטר סמכותני, בכך שהיא משאירה את בכיריו של מדורו בעמדות מפתח.
הדבר בולט במיוחד על רקע התקררות היחסים בין הממשל לבין מנהיגת האופוזיציה הפופולרית, מריא קורינה מצ'אדו. רוביו, שהיה בעבר מתומכיה הבולטים, בחר לעקוף אותה ולשתף פעולה עם רודריגס, מתוך חשש שחזרת האופוזיציה לשלטון תצית תסיסה אזרחית ותתקל בהתנגדות מצד הצבא המקומי.
כאשר נשאלה רודריגס לאחרונה מתי יתקיימו בחירות חופשיות במדינה, היא השיבה בעמימות: "אני לא יודעת. מתישהו". אנליסטים מעריכים כי היא מנסה למשוך זמן עד לתום כהונת טראמפ - שהתבדח לא פעם על הפיכת ונצואלה ל"מדינה ה-51" של ארה"ב - בתקווה שהלחץ יתפוגג. אולם כרגע, השאלה מתי יתקיימו בחירות בוונצואלה אינה מוכרעת בקראקס, אלא על שולחנו של מרקו רוביו בוושינגטון.
0 תגובות