בית המשפט המחוזי בסיאול גזר אתמול (חמישי) 30 שנות מאסר על נשיא דרום קוריאה לשעבר, יון סוק יאול, לאחר שהורשע בהנחיית חדירת כלי טיס בלתי מאוישים לשטח צפון קוריאה. על פי פסק הדין, הנשיא המודח הורה לפיקוד מבצעי הרחפנים לפרוס רחפנים שיחדרו לצפון קוריאה באוקטובר 2024, במטרה מכוונת לעורר את פיונגיאנג ולהגביר את המתיחות בחצי האי הקוריאני.
השופטים קבעו כי פעולה זו גרמה "נזק חמור לביטחון הלאומי" של דרום קוריאה, והמהווה חלק מתוכנית רחבה יותר שמטרתה הייתה ליצור עילה להכרזת משטר צבאי. גזר הדין החמור מגיע בעקבות המלצת צוות התביעה המיוחד בראשות צ'ו און סוק, שביקש בדיוק עונש זהה של 30 שנות מאסר.
"תחת מסווה של מבצע צבאי"
על פי כתב האישום, יון הורה לפיקוד מבצעי הרחפנים של דרום קוריאה לבצע את המבצע באוקטובר 2024, כאשר המטרה המוצהרת הייתה לעורר תגובה צפון קוריאנית שתצדיק הכרזה על משטר צבאי. התובעים טענו כי הצעד נעשה בכוונה תחילה ליצור את התנאים הדרושים להטלת משטר צבאי שאכן הוכרז על ידי יון ב-3 בדצמבר 2024.
"תחת מסווה של מבצע צבאי, הנאשמים ביקשו להסית לאי שקט על מנת ליצור את התנאים הדרושים להטלת משטר צבאי", קבע חבר המושבעים בפסק הדין. התביעה הדגישה כי פריסת הרחפנים במרחב האווירי של צפון קוריאה לא רק מסכנת הסלמה של הסכסוך הבין-קוריאני, אלא גם מובילה לתוצאות חמורות על הביטחון הלאומי ופוגעת במשמעת הצבאית.
התובעים הוסיפו כי אחד הרחפנים התרסק בשטח צפון קוריאה, מה שאפשר לפיונגיאנג גישה למידע צבאי רגיש של דרום קוריאה. לטענתם, הדבר פגע ישירות באינטרסים הביטחוניים של סיאול והעמיד את המדינה בסכנה אסטרטגית.
גזר דין נוסף למאסר עולם
גזר הדין החדש מצטרף לעונש מאסר עולם שכבר נגזר על יון בפברואר השנה. אז מצא אותו בית המשפט המחוזי המרכזי של סיאול אשם בקשירת קשר למרוד, בקשר לניסיון להטיל באופן בלתי חוקי משטר צבאי כדי לשלוט באסיפה הלאומית. למרות שהתובעים ביקשו בתחילה עונש מוות, בית המשפט החליט על מאסר עולם בנימוק שתוכנית המרד לא הוכנה במלואה ולא גרמה לנפגעים.
הפרשה שהובילה למעצרו של יון החלה כאשר הכריז באופן פתאומי על משטר צבאי ב-3 בדצמבר 2024, מבלי לכנס את הקבינט לישיבה מוקדמת. הצעד עורר סערה פוליטית עצומה, והפרלמנט הדרום קוריאני הגיב בהליך הדחה מהיר. יון הושעה מתפקידו ב-14 בדצמבר, כאשר ראש הממשלה האן דוק-סו החל לכהן כנשיא בפועל.
יון סירב במשך שבועות להיכנע לרשויות, והתבצר במעונו היוקרתי ברובע המכונה "בוורלי הילס של סיאול". הוא הקיף עצמו באבטחה כבדה של שירות הביטחון הנשיאותי, שחסם באופן פיזי את ניסיונות המשטרה והסוכנות למלחמה בשחיתות בכירים לעצור אותו. המצב איים להידרדר לעימות מזוין בין גופי הממשל.
עונשים נוספים לבכירים
בינתיים, שר ההגנה לשעבר קים יונג היון, שהואשם יחד עם יון סוק יאול, נידון גם הוא ל-30 שנות מאסר. מפקד פיקוד הריגול הנגדי לשעבר של ההגנה, יאו אין היונג, קיבל עונש מאסר של 15 שנים.
הגנרל קים יונג דה, מפקד פיקוד מבצעי הרחפנים לשעבר שהואשם בפיקוד ישיר על המבצע בשטח, נידון לשלוש שנות מאסר אך קיבל עונש מאסר על תנאי עם תקופת מבחן של חמש שנים. בית המשפט קבע כי למרות מעורבותו הישירה, הוא פעל על פי פקודות ממעליו.
גזרי הדין מסמנים את אחד הפרקים החמורים ביותר בהיסטוריה הפוליטית של דרום קוריאה, כאשר נשיא לשעבר מורשע בעבירות חמורות הקשורות לניסיון להטיל משטר צבאי ולפגיעה בביטחון הלאומי. הפרשה עדיין מעסיקה את דרום קוריאה ומעוררת דיון ציבורי נרחב על גבולות הסמכות הנשיאותית והפיקוח הדמוקרטי.
0 תגובות