כאשר בן תורה הנמנה על חצר חסידית גדולה או ישיבה מרכזית נעצר, נוהגים ראשי הציבור לצאת למערכה נרחבת למענו. אדמו"רים, ראשי ישיבות ועסקנים בכירים מפעילים את כל הכלים העומדים לרשותם. אולם מה דינו של אברך פשוט, שאינו משתייך למוסד גדול או לחצר מפוארת?
סיפור כואב זה עולה בימים אלו בשכונת רמות בירושלים. הרב יצחק דוד לאמעט, אברך שקדן ועדין נפש הקובע עתים לתורה במסירות, שוהה מזה כשבוע מאחורי סורג ובריח במתקן המעצר הצבאי כלא 10.
השתלשלות העניינים החלה לאחר שזכה הרב יצחק דוד, במזל טוב, ללידת בן בכור לפני מספר שבועות. בעקבות עצה שקיבל מעסקן, פנה ללשכת הגיוס במטרה להסדיר את מעמדו כלומד תורה. אך במקום הסדרה, נעצר במקום ולוקח למעצר צבאי.
משום שהרב יצחק דוד אינו חלק מחסידות בעלת כוח ארגוני או ממוסד גדול המצויד במערך עסקנים, הוא נותר ללא מעטפת תמיכה. הוא "נפל בין הכיסאות" במלוא מובן הביטוי – ללא גיבוי ציבורי, ללא זעקה המונית וללא הסיוע הדרוש בשעה זו.
חטאו של הרב יצחק דוד הוא רצונו להמשיך בלימוד התורה הקדושה. כעת, לאחר שערך את ברית המילה לבנו וימים ספורים לפני מעמד פדיון הבן, נותרה רעייתו הצעירה לבדה, נושאת בנטל הכבד ובדאגה העמוקה לבעלה השוהה במעצר.
מקרה מזעזע זה מעורר כאב רב בקרב מכריו, התוהים האם ערכו של אברך שאינו משתייך לארגון גדול נחשב פחות.
הציבור נקרא להתפלל ולהתחנן למען האברך הרב יצחק דוד בן חנה, שיזכה לצאת ממאסר לחירות ולשוב אל משפחתו ואל ספסל הלימוד במהרה בימינו.
0 תגובות