בית המשפט העליון יקיים מחר (שלישי) בשעה 10:00 דיון מכריע בבקשת רשמת המפלגות לאשר את החלטתה לסרב לרשום את מפלגת "ישראל יהודית שלמה ואיתנה". הדיון, שייערך בפני השופטים דפנה ברק ארז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף, עשוי לקבוע את גורלה של מפלגה שבהקמתה מעורבים פעילי ימין בכירים, וככל הנראה תקח מנדטים מעוצמה יהודית.
ההליך המשפטי נוגע להחלטה שקיבלה רשמת המפלגות ביוני 2026, לאחר שקבעה כי מתקיים יסוד סביר לחשש שהמפלגה תשמש מסווה לפעילות בלתי חוקית. על פי סעיף 5(3) לחוק המפלגות, החלטה מסוג זה אינה נכנסת לתוקף באופן אוטומטי ומחייבת את אישורו של בית המשפט העליון.
הליך בחינה ממושך ואזהרות ביטחוניות
על פי מסמכי ההליך, ההחלטה התקבלה לאחר בחינה ממושכת שכללה שימוע למבקשי הרישום, קבלת מידע ביטחוני משירות הביטחון הכללי ובחינת חומרי הראיות. המדינה תומכת בהחלטת הרשמת וביקשה מבית המשפט לאשרה.
על פי עמדת המדינה שהוגשה לבית המשפט, המידע שהעביר השב"כ העלה כי מאחורי המפלגה עומדים מי שהיו פעילים בארגון "כך" טרם הכרזתו כארגון טרור בשנת 1994. עוד נטען כי חלק ממייסדי המפלגה מחזיקים באידאולוגיה המזוהה עם הארגון ופועלים לקידומה, וכי קיים יסוד סביר למסקנה שהמפלגה עשויה לשמש מסווה לפעילות בלתי חוקית.
בין מייסדי המפלגה נמנים יחזקאל חסון, לשעבר סמנכ"ל עוצמה יהודית, שרה מרזל, רעייתו של ברוך מרזל, והרב יהודה אפשטיין מאגודת "קדושת ציון". כן מעורב בהקמתה ח"כ לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי, שבעבר ייסד את תנועת עוצמה יהודית.
מחלוקת בצמרת השב"כ
יצוין כי בהתפתחות יוצאת דופן, ראש השב"כ דוד זיני וסגנו מסתייגים מחוות הדעת של גורמי הביטחון בארגון, שהזהירו מרישומה של המפלגה. ההסתייגות מעלה שאלות לגבי עומק החשש הביטחוני ומידת הסיכון שמייצגת המפלגה.
מנגד, מייסדי המפלגה דחו את הטענות מכל וכל. הם טוענים כי אין כל בסיס עובדתי או משפטי למנוע את רישומה וכי מדובר בפגיעה חמורה בזכות להתאגד ולהתמודד בבחירות. על פי עמדתם, ההחלטה מהווה צעד פוליטי שמטרתו למנוע מהם להציג את דעותיהם בפני הציבור.
הכרעת בית המשפט צפויה לקבוע האם החלטת רשמת המפלגות תיוותר על כנה, או שמא תבוטל ותאפשר את המשך הליך רישום המפלגה. המקרה מעלה שאלות מהותיות בדבר האיזון בין חופש ההתאגדות הפוליטית לבין החשש מפעילות בלתי חוקית, ובדבר הסמכות של רשמת המפלגות לסרב לרישום על בסיס מידע ביטחוני.
0 תגובות