דוח ממשלתי שאמור היה לשקף את ביצועי הממשלה בשנת 2024, הופיע ונעלם באופן מסתורי מהרשת. רק יומיים לאחר פרסומו, המסמך המפורט, המשרטט תמונת מצב מעורבת אך לעיתים גם מאכזבת, בידי אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה.
הסרה זו מעלה תהיות, שכן הדוח חושף פערים דרמטיים בביצועי המשרדים, וייתכן שהאמת הלא נוחה היא הסיבה מאחורי המהלך.
הדוח חשף תמונה מורכבת: שיא של 256 החלטות ממשלה אושרו אשתקד, יותר מכל שנה מאז החל המעקב ב-2015. מתוך סך של 2,518 משימות שתוכננו לביצוע בשנת 2024, כ-74.7% בלבד הושלמו במועדן.
מדובר בשיפור קל לעומת השנה הקודמת, אך עדיין כרבע מהמשימות לא הגיעו ליעדן. משרדי הממשלה ביצעו בממוצע כ-73.8% מהמשימות שהוטלו עליהם.
אז מי עמד בציפיות ומי פיגר מאחור?
בראש מצעד הביצוע עומד בגאווה משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בראשות השר יצחק וסרלאוף, שביצע לא פחות מ-96% מהחלטות הממשלה שהיו תחת אחריותו. השר וסרלאוף הדגיש את גאוותו בצוות המקצועי של המשרד, שפעל במסירות, במיוחד מאז אירועי ה-7 באוקטובר, והוכיח את חשיבותו ויעילותו של המשרד, שהצליח לסייע לתושבים ביצירתיות וגמישות למרות תקציבו הדל יחסית. אחריו, במקום השני המכובד, ניצב משרד הרווחה עם 91.8% ביצוע, ומשרד הבריאות עם 88.8%. גם משרדי החינוך והתרבות והספורט הציגו נתונים חיוביים.
אך בצדו השני של הסולם, התמונה הופכת מורכבת ואולי מטרידה יותר. בתחתית הרשימה, עם שיעור ביצוע של 35.3% בלבד, ניצב משרד המורשת של השר עמיחי אליהו. אחריו מדשדשים משרד ירושלים עם 42%, משרד התפוצות עם 50%, והמשרד להגנת הסביבה עם 57%. בדוח אף נרמז כי משרדים קטנים יחסית, כמו "המורשת" או "ירושלים", שאחראים על פרויקטים מצומצמים, היו אמורים לבצע את החלטות הממשלה באופן מלא, אך כשלונם אינו בהכרח בגלל חדלות אישים, אלא בשל היותם "שברי אגפים נטולי משאבים שתלויים באחרים כדי לתפקד בסרבול".
הדוח לא רק הציג מספרים, אלא גם ניסה להבין את שורש הבעיה. הסיבות העיקריות לאי-ביצוע כרבע מהמשימות במועדן, על פי דיווחי המשרדים עצמם, טמונות בראש ובראשונה בחסמי ניהול תקציב, כאשר כספים שהובטחו פשוט לא עברו ליעדם או לא שוחררו בזמן, מה שהפך אותו לחסם הנפוץ ביותר.
בנוסף, תכנון וניהול לקוי – לרוב הערכת חסר בהיקף המשימה, הובילו לעיכובים, וכך גם חסמי שיתוף פעולה ותיאום בין-משרדי, כשהתקדמות משימה אחת נבלמה על ידי עיכוב בגוף אחר. חסמים אלו, במיוחד תקציב ותיאום, קשורים לעיתים קרובות זה בזה: למעלה משליש מהמשימות התקציביות שלא בוצעו בשנת 2024 נכשלו עקב חסמי שיתוף פעולה בין גופים.
ממצא נוסף ומעניין מהדוח מצביע על ירידה מתמשכת במספר הגופים הממשלתיים השותפים לכל החלטה. בשנת 2024 עמד הממוצע על 2.74 גופים בלבד, הנתון הנמוך ביותר שנרשם מאז החל המעקב. מגמה זו, שייתכן שהיא נובעת מניסיון הממשלה לקדם החלטות "צרות" וממוקדות יותר לכל משרד כדי לשפר ביצועים, מעלה חשש שהיא באה על חשבון טיפול בסוגיות רוחביות מורכבות, הדורשות שיתוף פעולה עמוק בין משרדים – כגון יוקר המחיה, משבר הדיור או תחבורה ציבורית. למעשה, החלטות רחבות היקף הכוללות עשרות משימות וריבוי משרדים ממשיכות לסבול משיעורי ביצוע נמוכים יותר לעומת החלטות קטנות וממוקדות.
0 תגובות