רימון על שולחן ראש השנה הוא כמעט חובה בכל בית. אבל פתיחתו? כאן מתחילה הבעיה האמיתית. מספר דקות עם הפרי האדום, ופתאום נקודות אדומות על השיש, על הידיים, על הבגדים ולעיתים אף על הקיר.
לא חסרים טריקים שמבטיחים לחלץ את כל הגרגירים במהירות וביעילות. בדקנו מה באמת עומד מאחורי ההמלצות הללו – ואיזו שיטה הכי מתאימה למי שרוצה להגיע לקערת גרגירים יפה מבלי להפוך את המטבח לזירת התזה.
שיטת קערת המים: הכי נקייה
אם המטרה העיקרית היא מינימום לכלוך והתזות, זו ככל הנראה השיטה המומלצת ביותר.
ממלאים קערה גדולה במים. במקום לחצות את הרימון ישירות דרך הגרגירים, חותכים בעדינות את החלק העליון ומבצעים כמה חריצים לאורך הקליפה – רק עד הקליפה והקרום הלבן, מבלי לפגוע בגרגירים עצמם.
פותחים את הרימון בעדינות לפלחים ומכניסים אותם לתוך המים.
כעת מפרידים את הגרגירים בעזרת האצבעות כשהרימון נמצא מתחת למים.
וכאן החלק המוצלח: המים עוצרים את רוב ההתזות האדומות, הגרגירים שוקעים לתחתית וחתיכות הקרום הלבן הקלות נוטות לצוף כלפי מעלה. בסיום אוספים את הקרומים, מסננים את המים ונשארים עם הגרגירים.
החיסרון: צריך בסוף לסנן ולייבש מעט את הגרגירים.
היתרון: המטבח נשאר בדרך כלל נקי.
שיטת כף העץ: המהירה ביותר
זהו ככל הנראה הטריק הכי מוכר: חוצים את הרימון, מחזיקים חצי ממנו מעל קערה כשהקליפה פונה כלפי מעלה והגרגירים כלפי מטה – ומכים על הקליפה בכף עץ.
כשהרימון בשל, לא מעט גרגירים באמת מתחילים ליפול לקערה במהירות. זו שיטה מקובלת שמופיעה גם בהמלצות של מקורות קולינריים רבים.
אבל יש כאן נקודה חשובה.
אם הרימון עסיסי במיוחד, המכות עלולות גם לשלוח טיפות מיץ לכל הכיוונים. בנוסף, לא תמיד כל הגרגירים נושרים מעצמם, ובסוף עדיין צריך לחלץ כמה עקשנים ביד.
לכן זו שיטה מהירה, אבל לא בהכרח השיטה שהיינו בוחרים עם בגדים נקיים רגע לפני החג.
טיפ קטן: כדאי להשתמש בקערה עמוקה ולהחזיק את הרימון קרוב ככל האפשר לתוכה. זה מצמצם משמעותית את טווח ההתזה.
הטריק החשוב ביותר – עוד לפני שמתחילים
אחת הטעויות הנפוצות היא לקחת סכין ולחתוך את הרימון עמוק כמו תפוז.
כשחותכים ישר דרך מרכז הפרי, הסכין עוברת דרך הגרגירים עצמם – ואז מגיע כל המיץ האדום שמנסים להימנע ממנו.
עדיף להסתכל על הרימון ולזהות את הצלעות או הקווים הטבעיים שלו. חותכים את הכתר העליון, חורצים בעדינות את הקליפה לאורך אותם קווים ורק אז פותחים את הפרי בידיים לפלחים.
כך הרימון נפתח פחות או יותר לפי המחיצות הטבעיות שלו, והרבה יותר גרגירים נשארים שלמים.
האם כדאי לגלגל את הרימון על השיש?
גם הטריק הזה קיים: לפני הפתיחה מגלגלים את הרימון בעדינות על השיש כדי לעזור לשחרר חלק מהגרגירים מהקרומים.
אפשר לנסות, אבל בעדינות.
המטרה היא לא למעוך את הפרי. לחיצה חזקה מדי עלולה פשוט לפוצץ גרגירים בתוך הרימון – ובמקום להקל על העבודה מקבלים הרבה יותר מיץ.
אז מה באמת הכי מומלץ?
אם רוצים מהירות – שיטת כף העץ היא ככל הנראה הראשונה שכדאי לנסות.
אם רוצים מינימום לכלוך והתזות – קערת המים מנצחת.
ואם רוצים להקל על כל אחת מהשיטות – אין לחתוך את הרימון באגרסיביות באמצע. חורצים את הקליפה ופותחים אותו לפי המחיצות הטבעיות.
לקראת ראש השנה, כשהמטבח גם ככה עמוס בסירים, עוגות ודבש, השיטה שמשאירה לפחות דבר אחד פחות לנקות היא בהחלט יתרון.
0 תגובות