רפורמת המטרופולינים בתחבורה הציבורית, שאושרה לפני כשבועיים בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית, הוסרה אמש (שני) מסדר יומה של מליאת הכנסת. המהלך הפתאומי עורר גל של שמועות והערכות פוליטיות שונות באשר למניעים האמיתיים שעומדים מאחוריו.
הרפורמה, שקודמה על ידי שרת התחבורה מירי רגב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, נועדה לייעל את מערך התחבורה הציבורית בישראל באמצעות הקמת רשויות מטרופוליניות בירושלים, גוש דן וחיפה. על פי התוכנית, הרשויות החדשות היו אמורות לקבל סמכויות ניהול התחבורה הציבורית, תכנון מסלולי אוטובוסים ותשתיות.
הערכות פוליטיות: חשש מפני פגיעה בשבת
במערכת הפוליטית נשמעו טענות רבות לפיהן הסרת החוק נובעת מחשש בסיעות החרדיות מפני פגיעה פוטנציאלית בסטטוס-קוו. על פי אותן טענות, החשש התמקד בכך שהענקת סמכויות ניהוליות נרחבות לרשויות המקומיות בגוש דן, חיפה וירושלים, עלולה לשמש כר פורה ליוזמות מקומיות שיעקפו את הנהלים הקיימים ויקדמו פתרונות תחבורה עצמאיים ביום המנוחה.
כמו כן, היו שקשרו את המהלך ישירות להנחייתו של ראש הישיבה הגר"ד לנדו לחברי הכנסת החרדים, לפיה אין לתת יד לקידום חקיקה אזרחית "עד לרגע האחרון" – קרי, עד להשלמת החקיקה הנדרשת לביצור מעמדם של בני הישיבות ועולם התורה ומניעת מעצרים של עמלי התורה. לפי תיאוריה זו, הלחץ הציבורי והפוליטי נועד להבטיח קדימות מוחלטת לנושאים העומדים בציפור נפשה של היהדות הנאמנה.
מנגד – גורמים מקצועיים מבהירים
גורמים בוועדת הכלכלה דחו בתוקף את הטענות על פגיעה בשבת. "הטענות על פגיעה בשבת או על העברת סמכויות לרשויות המקומיות בעניין זה משוללות כל יסוד מקצועי", הובהר. "חוק המטרופולינים נועד אך ורק לייעול טכני ותפעולי של התחבורה, ואינו עושה שום שינוי בנושא השבת. הסמכות המלאה בעניינים אלו הייתה ונשארת באופן בלעדי בידי המפקח על התעבורה במשרד התחבורה, ולאף רשות מקומית לא ניתנה שום דריסת רגל בנושא הסטטוס-קוו."
מהי רפורמת המטרופולינים שנבלמה?
כדי להבין את עומק הדרמה סביב בלימת החוק, יש להביט אל המהות המבנית של הרפורמה. חוק הרשויות המטרופוליניות הוגדר על ידי מומחים כמהלך הדרמטי ביותר בתחום התחבורה זה דורות. מדובר ברפורמה מבנית שנועדה לפרק את הריכוזיות הממשלתית הנהוגה כיום, ולהעביר את ניהול התחבורה ישירות לשטח, כמקובל במדינות המפותחות בעולם.
על פי תכנון הרפורמה שהוקפאה:
- הקמת רשויות עצמאיות במטרופולינים: בשלב הראשון החוק נועד להקים שלוש רשויות עצמאיות בגוש דן, בירושלים ובחיפה. בהמשך הדרך, המודל צפוי היה להתרחב גם לבאר-שבע, כאשר שנת היעד הרשמית להצטרפותה של ראשון לציון לרשות של גוש דן כבר נקבעה ל-2029.
- סנכרון וניהול חכם: לראשונה, גוף מטרופוליני אחד היה אמור לנהל מערכות רמזורים מתקדמות שיזרימו את התנועה לפי עומסים בזמן אמת ברמת המחוז כולו, ולא רק בתוך עיר בודדת.
- רצף תחבורתי: הרשויות היו אמורות לסנכרן באופן מלא בין קווי האוטובוסים, מוניות השירות והרכבות הקלות, ולשים סוף לתופעה המרגיזה של נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים שנחתכים או נעלמים פתאום במעבר הפיזי שבין רשות מקומית אחת לשכנתה.
עם זאת, החוק שהוסר עשה הבחנה ברורה: בעוד שהאחריות על הרכבות הקלות ומערכות הסעת המונים הייתה יכולה לעבור לידי הרשויות המקומיות, רכבת ישראל הוחרגה לחלוטין, והאחריות על תכנונה והפעלתה נועדה להישאר באופן בלעדי בידי המדינה ומשרד התחבורה.
מנגנון חלוקת הכוח הניהולי במועצות
אחת הנקודות הרגישות ביותר ברפורמה, אשר עוררה דיונים רבים, נוגעת לחלוקת כוח ההצבעה. החוק שהוקפא קבע כי לא לכל עיר יהיה קול שווה במועצה. כוח ההצבעה של ראשי הרשויות היה אמור להיות מחושב לפי נוסחה מוגדרת וקבועה בחוק, המשקללת פרמטרים שונים של גודל האוכלוסייה וחוסנה הכלכלי של כל רשות מקומית.
מפתח זה אמנם מעניק יתרון מובנה וכוח הנהגה לערי העוגן – תל אביב, חיפה וירושלים, אך הן לא היו יכולות לקדם מהלכים דרמטיים לבדן ללא הסכמת שאר ערי הלוויין שבמטרופולין. בנוסף, שנתיים לאחר תחולת החוק תוכנן לשלב במועצות גם שני נציגי ציבור, להקים ועדת ביקורת עצמאית, ולהכריז על הרשויות המטרופוליניות כגוף מבוקר תחת פיקוחו של מבקר המדינה.
כמו כן, החוק לא נועד לייצר ניתוק מוחלט מהממשלה. משרד התחבורה תוכנן להמשיך ולשמש כרגולטור-על המתווה את המדיניות הארצית, קובע את התקציבים הכוללים ואת תעריפי הנסיעה, ומחזיק בזכות בקרה עליונה על קבלת ההחלטות.
המוקשים המבניים ובעיית היסוד של הענף
הסרת החוק משאירה על כנם מספר מוקשים תחבורתיים ומבניים מורכבים שעמדו ברקע הדיונים:
- מאבקי שליטה ותקציבים: החשש המרכזי בקרב מומחים היה כי המאבקים על תקציבי העתק יעברו ממשרדי הממשלה אל תוך הרשויות המטרופוליניות, מה שעלול להוביל לשיתוק בקבלת ההחלטות בשל מנגנוני ווטו הדדיים בין ערים חזקות לערים חלשות יותר.
- התקציב ושומרי הסף: לפי החוק שירד, הרשויות לא היו מקבלות סמכויות מיידיות עם כניסתו לתוקף. הן נדרשו קודם כל למנות שומרי סף (מנהל, יועץ משפטי ומבקר), ולקבל את אישורם הרשמי והכתוב של שרי התחבורה והאוצר לתקציב הראשון שלהן. ד"ר מור כספי, ראש מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב, אף הזהיר מפני מצב שבו "יזרקו על הרשויות המקומיות את האחריות ואת הכאב של התושבים, מבלי להעניק להן את הגיבוי הכספי או הרגולטורי המתאים".
- המחסור החריף בנהגים: מעל כל אלו מרחף משבר חריף של מחסור בכ-5,000 נהגים בענף התחבורה הציבורית, הפוגע קשות באמינות השירות. המחסור כה חמור עד כי מפעילים מצהירים כי אינם מעוניינים בתקצוב לתוספות שירות, פשוט כי אין מי שינהג באוטובוסים. כפתרון למשבר, עלתה דרישה להכנסת עובדים זרים לענף התחבורה הציבורית – מהלך המצוי כעת בדיונים בוועדת מנכ"לים ייעודית יחד עם משרד ראש הממשלה ורשות האוכלוסין, אשר אמור להתחיל כפיילוט מבוקר של כמה מאות נהגים זרים.
סדר עדיפויות קואליציוני מורכב
מאחורי הקלעים, ההחלטה על הסרת החוק התקבלה כחלק משורת הבנות רחבה בקואליציה שמטרתה לשמור על שלמות הגוש. באופוזיציה הבהירו ליו"ר הקואליציה אופיר כץ כי הם מוכנים להעניק "רשת ביטחון" ולתמוך בחוק המטרופולינים גם ללא המפלגות החרדיות כדי להביא לאישורו המהיר, אך בקואליציה סירבו לקבל סיוע מהאופוזיציה שיסדוק את הלכידות הפנימית והעדיפו להסיר את החוק לעת עתה.
בבטאונים החרדיים ובסביבת נציגי הציבור מצביעים על שורה של הישגים ואיזונים שנועדו להבטיח את יציבות הממשלה. אמש אושר באופן סופי במליאה חוק יסוד לימוד תורה (בנוסח המרוכך), המהווה הכרה היסטורית בחשיבות עמלי התורה. במקביל, הצעת החוק למניעת מעצרי עריקים לומדי תורה צפויה לעלות בקרוב לאישור סופי, לצד חוק הכשרות המקודם לביצור סמכויות הרבנות הראשית.
במסגרת פשרות פנימיות אלו, נאלצו הסיעות החרדיות לוותר בשלב זה על חוק סבסוד המעונות, ומנגד העניקו את תמיכתן לחוקים אחרים שבקונזנזוס הקואליציוני, כגון חוק פיצול תפקיד היועמ"ש והחוק להקמת ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר.
האם החוק יחזור למליאה?
גורמים פוליטיים מציינים כי במידה והשרה מירי רגב תפעיל לחצים כבדים בימים הקרובים, ייתכן וייעשה ניסיון נוסף לגבש נוסח מוסכם שיסיר לחלוטין את כלל החששות ולהחזיר את החוק להצבעה במליאה עוד במושב הנוכחי. עם זאת, נכון לשעה זו, הסרת החוק מסדר היום דוחה את יישום הרפורמה בלפחות שנה, ומותירה את כל סמכויות הניהול והפיקוח התחבורתיות בידי משרד התחבורה.
0 תגובות