בעוד המיליציות השיעיות בלבנון ובעיראק הצטרפו למערכה האזורית בעקבות התקיפות על איראן, המורדים החות'ים בתימן, חמושים בכבדות ובעלי יכולת לשבש את הסחר העולמי נמנעים כרגע מהסלמה רחבה. השקט המתוח הזה בים האדום מעורר שאלות רבות: האם הם "מלקקים את הפצעים" מהפצצות העבר, או שמא מדובר בהמתנה מחושבת להוראה שתטלטל את הכלכלה העולמית?
המערכה הישראלית-אמריקאית נגד החות'ים גבתה מחיר דמים חסר תקדים מהארגון. המקורות מציינים כי רוב ממשלת החות'ים והצמרת המדינית חוסלו, כולל ראש ממשלת החות'ים אחמד א-רהווי והרמטכ"ל מוחמד עבד אל-כרים אל-ע'מארי. תקיפות כמו מבצע "יד ארוכה" ו"עיר נמלים" החריבו את נמלי חודיידה וראס עיסא, השביתו את נמל התעופה בצנעא ומחקו כ-30% מהיכולות הצבאיות של הארגון. המכה האנושה לתשתיות האנרגיה והכלכלה יצרה "גורם מצנן" משמעותי: החות'ים מבינים שכל טיל נוסף לעבר ישראל עלול להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של שלטונם.
במקביל לפחד מההפצצות, החות'ים נאחזים בצינור החמצן היחיד שנותר להם – הבנות השקט מול ערב הסעודית. סעודיה, המעוניינת ביציבות עבור פרויקט "חזון 2030", מנהלת מול החות'ים מעין הפסקת אש לא רשמית הכוללת אופק כלכלי ותשלומי משכורות. עבור החות'ים, שספגו אבידות קשות בנפש וברכוש מהתקיפות הישראליות, שמירה על הדיל הסעודי היא הדרך היחידה לשרוד פוליטית וכלכלית. הסלמה נוספת מול ישראל תאלץ את סעודיה לסגת מההבנות, מה שישאיר את החות'ים מבודדים תחת אש ישראלית כבדה.
למרות השיתוק הזמני, החות'ים אינם מרימים דגל לבן. הם מגדירים את עצמם כשותפים של איראן, לא כבובות, ושומרים את היכולת לחסום את מיצרי באב אל-מנדב כ"נשק יום הדין" הכלכלי. מדובר באסטרטגיית המתנה: מבצרים את הגנות החוף שנותרו להם וממתינים להזדמנות שבה המחיר של השקט יהיה גבוה יותר מהמחיר של תקיפה נוספת.
0 תגובות