סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה במסגרת "מדד הקול הישראלי" לחותש יוני, שבוצע על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, מציג תמונת מצב אקטואלית של עמדות הציבור בישראל בשאלות ביטחוניות, חברתיות ופוליטיות.
הסקר, שנערך בין התאריכים 28 ביוני ל-1 ביולי 2026, התבסס על מדגם מייצג של 754 מרואיינים (603 בעברית ו-151 בערבית) עם טעות דגימה מרבית של $\pm3.57\%$ ברמת ביטחון של 95%.
הסקר בדק בין היתר את יחסי ארצות הברית וישראל, כאשר רוב הציבור, 53%, סבור כי המתיחות הנוכחית היא משבר זמני בלבד שלא יפגע בקרבה בין המדינות (בפילוח: 54% מהיהודים לעומת 47% מהערבים).
האכיפה הבררנית
בנוסף, חושף הסקר כי כמעט מחצית מכלל הציבור (47%) סבורים שהמשטרה ורשויות האכיפה פועלות ביד רכה מדי כלפי חרדים המעורבים בהפגנות ובהפרות סדר במחאה על חוק הגיוס ומעצר עריקים, בעוד ש-26.5% סבורים שהיד הננקטת קשה מדי. בקרב היהודים 44% סבורים שמדובר ביד רכה מדי ו-30% ביד קשה מדי. בקרב הערבים 59% סבורים שמדובר ביד רכה מדי ורק 11% סבורים שהיא קשה מדי.
אולם, פילוח לפי רמת דתיות בקרב היהודים מגלה תמונה ברורה: רוב גדול בקרב הציבור החרדי גורס כי מופעלת נגד המוחים יד קשה מדי ומערכת אכיפה דורסנית. גם בקרב הדתיים והמסורתיים-דתיים השיעור הגבוה ביותר, כ-40%, שותפים לעמדה שמופעלת יד קשה מדי, בעוד שבקרב המסורתיים הלא דתיים 40% סבורים שמדובר ביד רכה מדי, ובקרב החילונים מדובר ברוב גדול של 69%.
"לטפס על הר עם ידיים קשורות"
על פי נתוני הסקר, 47% מכלל הציבור בארץ מעניקים לנציגים החרדים ציון חיובי על הצלחתם בקידום האינטרסים של ציבור בוחריהם, בעוד 20% העניקו לה ציון בינוני ו-28% ציון שלילי. בקרב היהודים 50% העניקו להנהגה החרדית ציון חיובי, 17% ציון בינוני ו-28% ציון שלילי. בקרב הערבים 30% העניקו ציון חיובי, 34% ציון בינוני ו-29% ציון שלילי.
עם זאת, באופן פרדוקסלי, דווקא בקרב המשיבים החרדים ההערכה להצלחת ההנהגה רשמה אחוזים נמוכים: כמחצית מהחרדים נתנו להנהגתם ציון נמוך, לעומת פחות משליש שנתנו לה ציון גבוה. ביתר הקבוצות השיעור הגבוה ביותר העניק להנהגה החרדית ציון חיובי, כאשר בקרב החילונים והמסורתיים הלא דתיים מדובר ברוב.
בסביבה הפוליטית החרדית מסבירים כי הנתון משקף תסכול עמוק מהתוצאות בנושא חוק הגיוס, שגררו אחריהם סנקציות כלכליות קשות בכל התחומים. תוצאות שנכפו על הציבור בעקבות הדיקטטורה המשפטית, כהגדרתם.
"לנהל מאבק מול הבג"ץ ויועמ"שית שנחושים לסגור את עולם התורה בכל דרך וללא פשרות, זה כמו לטפס על הר גבוה ותלול כשגם הידיים וגם הרגליים שלך קשורות מאחורי הגב", מסביר גורם פוליטי בכיר. "כשהמערכת המשפטית מטילה סנקציות כלכליות קשות, מעכבת תקציבי ישיבות ויוצרת רדיפה חסרת תקדים, התוצאה בשטח קשה – ואכן זה מה שהציבור מרגיש".
הנציגים החרדים נאלצו בשנה האחרונה להתמודד עם מערכת משפטית עוינת שחסמה באופן שיטתי כל מתווה, כל פשרה וכל חוק גיוס שהוצע. בעוד הקואליציה ניסתה לקדם חקיקה שתאפשר המשך לימוד תורה, הבג"ץ ויועמ"שית פעלו בעקביות להכשלת כל יוזמה.
הגר"ד לנדו לנציגים: "עשיתם מעל ומעבר"
הוכחה ניצחת לכך שהנציגים פעלו נאמנה למרות התנאים הקשים ניתן למצוא במכתבו של ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א, שכתב לפני תקופה קצרה לחברי הכנסת של דגל התורה: "לכבוד חברי הכנסת החרדים של דגל התורה שליט"א. אתם עשיתם מעל ומעבר את שליחותכם נאמנה".
עוד מסבירים גורמים במערכת הפוליטית כי התקשורת החרדית נוהגת לסקר בהרחבה רק את הסנקציות והיכן שהנציגים לא הצליחו מול הגל הסוער המשפטי. לעומת זאת, התקשורת הכללית, כחלק מרדיפתה את עולם התורה והציבור החרדי, נוהגת לסקר כל פעילות וכל הצלחה של הנציגים החרדים. לכן בציבור הכללי, שמודע לפעילות, מעניקים ציון חיובי לנציגים החרדים בשאלה האם הם קידמו את האינטרס של הציבור שבחר בהם.
דעת תורה מול "עמי הארצות"
הסקר בדק גם את תחושת הייצוג הכללית, וגילה כי רק שליש מהציבור הכללי בארץ מרגיש שיש מפלגה שמייצגת אותו היטב.
אמנם מדובר באחוז נמוך, אך זו עלייה לא מבוטלת בהשוואה למדידה הקודמת שבוצעה ב-2025 – אז רק 26% השיבו כך. כשליש מהמשיבים (34%) חושבים שיש מפלגה המייצגת באופן חלקי את השקפותיהם, וכחמישית (21%) סבורים שאין כלל מפלגה כזו.
הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים נרשמה עלייה בשיעור החושבים שיש מפלגה שמשקפת בצורה טובה את השקפותיהם ביחס ל-2025, אם כי בראייה רב-שנתית לא מדובר בשיעורים גבוהים (בעבר נמדדו בקרב היהודים שיעורים של 50% ויותר). פילוח לפי חמשת המחנות הפוליטיים בקרב היהודים מראה שתחושת הייצוג הטובה ביותר נמצאת בקצוות: בשמאל המובהק רוב של כשני שלישים, ובימין המובהק כ-40%.
כידוע אצלנו לא מצביעים לפי "תחושת סיפוק" או התאמה רעיונית אישית – אצלנו מצביעים אך ורק מכוח הציות לגדולי ישראל וקיום מצוות "ועשית ככל אשר יורוך". כל עוד גדולי ישראל מעניקים לנציגים ברכה ותמיכה נחרצת, הרי שככל הנראה הנציגים פעלו כהוגן ועשו ככל יכולתם בתחומים השונים להצלחת היהדות החרדית ועולם התורה.
לאחרונה נשמעו פה ושם קולות בשולי המחנה, אברכים צעירים המנסים להרהר אחר עצם ההשתתפות בבחירות או יעילותה של הנציגות בכנסת. בשמו של ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א הובאו דברים נוקבים בעניין זה בגליון "אהלי מועד", המעמידים את הדברים על דיוקם: "ענינים אלו יש בהם כללים ופרטים, והם שייכים לגדולי ישראל בלבד ולא לאברכים. בכל דבר צריך לחשב את המשמעות ואת התועלת. שומעים אברכים שמדברים בנושאים אלו, כעם הארץ שמדבר בסוגיות שמעולם לא למד".
פילוח מצביעי ש"ס: הלב חוזר הביתה
נתון נוסף שעולה מהסקר מראה כי בקרב מצביעי ש"ס, כחצי מהמשיבים חשים שהמפלגה מייצגת אותם "היטב". פעילי התנועה אינם מופתעים מהנתון ומסבירים את המורכבות המבורכת של קהל היעד של ש"ס.
תנועת ש"ס, כידוע, בנויה משני נדבכים מרכזיים. מחד – הגרעין התורני הקשה, בני התורה והאברכים הספרדים שמחויבים לגדולי ישראל ולמועצת חכמי התורה. מאידך – מאות אלפי המצביעים המסורתיים מהפריפריה ומהשכונות, שנעים לעיתים בסקרים הרגילים בין הליכוד לבין ש"ס.
אולם ההיסטוריה מוכיחה שברגע האמת – כאשר נפתחות הקלפיות ולאחר עצרות הענק וההתעוררות של חודש אלול וימי הרחמים והסליחות – הלב המסורתי חוזר הביתה, אל מורשתו של מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א, ומצביע ש"ס.
שורת הסיכום של מדד יוני 2026 ברורה: בעוד הציבור החילוני והמסגרות הפוליטיות שלו במרכז נמצאים במבוכה ובחיפוש עצמי מתמיד, הציבור החרדי נותר איתן, מלוכד וממושמע להוראותיהם של עיני העדה.
0 תגובות