בתשובה רשמית שהוגשה היום (ראשון) לבית המשפט העליון, טען הייעוץ המשפטי של הכנסת בפגמים משפטיים חמורים בהליך חקיקת חוק הקפאת מעצרי תלמידי הישיבות. המסמך, שהוגש על ידי עורכי הדין שי כהן ויצחק ברט המייצגים את הכנסת, מציף שורה של ליקויים שעשויים להביא לביטול החוק בדיון שייערך ביום שלישי הקרוב.
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, קבעה במפורש כי "נפל פגם בהליך חקיקת חוק המעצרים" וכי החוק "אינו עומד בסטנדרט הגבוה" הנדרש בזמן מלחמה. הודאה זו, המגיעה מגוף שאמור להגן על החקיקה הפרלמנטרית, נתפסת כמהלך חסר תקדים ששומט את הקרקע תחת ההגנה המשפטית של החוק.
חמישה פגמים מהותיים
המסמך מפרט חמישה כשלים מרכזיים בהליך החקיקה. הפגם החמור ביותר נוגע לשימוש במנגנון "דין רציפות" - כלי שמאפשר להמשיך הצעת חוק קיימת במקום לפתוח הליך חדש. לפי הייעוץ המשפטי, הצעת החוק המקורית עסקה בצמצום אי-השוויון בגיוס ובשילוב חרדים בשוק התעסוקה, בעוד שהוראת השעה הסופית זנחה לחלוטין מטרות אלו והתמקדה אך ורק בהקפאת מעצרים.
היועצת המשפטית לכנסת תיארה זאת במטאפורה חריפה בוועדת הכנסת: "אפשר לומר שאם החוברת שבכחול הייתה עץ קטן שכלל מספר נושאים, הדיונים בוועדה הפכו את העץ הזה למעשה לעץ אלון גדול... כל הצמרת וכל עץ האלון הזה נלקח ממנו עלעל קטן... ולכן לוקחים עלעל קטן מראש עץ גדול מאוד... ומלבישים על העלעל הזה הסדר אחר לגמרי".
התעלמות מצרכי צה"ל
פגם נוסף שהודגש במסמך נוגע להתעלמות מעמדת גורמי הביטחון. הרמטכ"ל התריע במכתב לוועדה כי "לא רק שהצעת החוק אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, אלא ההיפך - היא מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי". ראש חטיבת תכנון בצה"ל הדגיש כי "כלי אכיפה, כולל מעצרים, כולל כליאה... הם חלק מהיכולת שלנו לממש את חוק שירות ביטחון".
הייעוץ המשפטי קבע כי החלת דין רציפות על חוק ישן, בצל שינוי הנסיבות הדרמטי של מלחמת "חרבות ברזל", חייבה "סטנדרט חקיקה גבוה" ותשומת לב לצרכי הצבא העדכניים. בפועל, החוק קודם בניגוד מוחלט לעמדת גורמי הביטחון.
"אפליה פסולה" ו"המלצה בלבד"
היועצת המשפטית לוועדה הדגישה שחקיקה השוללת את כלי האכיפה המרכזי כלפי קבוצה אחת בלבד, הופכת בפועל את חובת השירות עבורם ל"המלצה בלבד", בעוד שהסנקציות ממשיכות לחול על הציבור הכללי. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קבע חד-משמעית כי "הוראת השעה נועדה לאפשר השתמטות מצה"ל".
הייעוץ המשפטי קבע כי חקיקה כזו ללא מנגנון מאזן ומניע לגיוס "מייצרת הסדר שאינו עומד במבחנים החוקתיים, אינו מתיישב עם עקרון השוויון בפני החוק, ועולה כדי אפליה פסולה".
מחיקת מנגנוני הפיקוח
פגם נוסף שהודגש במסמך נוגע למחיקת מנגנוני האכיפה המהותיים. הוראת השעה שמטה לחלוטין יעדי גיוס, עיצומים כספיים אישיים כלפי משתמטים, והפחתות תקציב לישיבות. מערך הפיקוח שהוצע נשען על משרד החינוך, שבודק רק היבטים תקציביים ולא מבצע "בדיקה פרטנית של בודק לגבי תלמיד ישיבה ספציפי".
הייעוץ קבע שמדובר ב"הסדר נורמטיבי תיאורטי בלבד שאין לו שום היתכנות מעשית ליישום", המוביל ל"חסינות מלאה מפני הליכים פליליים, ללא שום מנגנון פיקוח ובקרה". יתרה מכך, לפי החוק החדש, מיועד לשירות שמועד התייצבותו חל לפני תחילת הוראת השעה זכאי להקפאת הליכים פליליים אפילו אם עבד במקביל ללימודיו, בניגוד גמור לחוקים הקודמים.
החלפת יו"ר הוועדה
פגם נוסף שהודגש במסמך נוגע להחלטה להעביר מתפקידו את יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, ולהחליפו בח"כ אוהד ביסמוט סמוך לסיום ההליך. היועצת המשפטית לכנסת התריעה בזמן אמת שצעד כזה "עלול לפגוע פגיעה ממשית בהליך החקיקה" בשל אובדן המומחיות והצורך בלימוד מחדש.
בפועל, זמן קצר לאחר המינוי, נזרק לפח ההסדר המקיף שעליו עמלה הוועדה במשך 86 ישיבות, והוחלף בהוראת שעה "רזה" ופגומה שכל מטרתה לעצור מעצרים לבקשת הממשלה ושר הביטחון.
השלכות על הדיון בבג"ץ
המסמך נחתם בקביעה כי 'צינור' הרציפות, שהיה אמור לחבר בין הצעת החוק המקורית לבין החוק הסופי, "נקטע, ויש בכך משום פגם היורד לשורשו של הליך החקיקה". העמדה הנחרצת של יועמ"שית הכנסת שומטת למעשה את הקרקע תחת ההגנה המשפטית של החוק בבג"ץ.
כאשר הייעוץ המשפטי של הכנסת עצמה מודה בפגמים משפטיים חמורים, קשה לראות כיצד בג"ץ יוכל לאשר את החוק. הקביעות מצטרפות לסדרת כישלונות שחוותה הקואליציה בניסיון להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות, ומעלות סימני שאלה רציניים לקראת הדיון המכריע שייערך ביום שלישי.
כזכור, מיד לאחר אישור החוק במליאת הכנסת, הגישו חברי כנסת מהאופוזיציה וארגוני שמאל עתירות לבג"ץ במטרה לטרפד את החקיקה. השאלה המרכזית כעת היא האם בג"ץ ייעתר לבקשת העותרים ויוציא צו ביניים מיידי שיקפיא את החוק ויחזיר את איום המעצרים כבר בימים הקרובים.
0 תגובות