התפתחות דרמטית בפרשת ניכויי השכר ברשת החינוך העצמאי: בית הדין הארצי לעבודה קיבל את עיקר ערעורן של המורות, מתח ביקורת חריפה על פסק הדין של בית הדין האזורי בתל אביב, והורה להחזיר את התיק לבירור עובדתי ומשפטי מחודש. ההחלטה מציבה את רשת החינוך המרכזית של המגזר בפני חשיפה כספית משמעתית בהיקף של מיליוני שקלים.
בפסק הדין, שניתן על ידי הרכב בראשות מ"מ הנשיא אילן איטח, השופט רועי פוליאק והשופטת חני אופק גנדלר, יחד עם נציגי הציבור ורדה אדוארדס ודובי רם, נקבעו שורה של הכרעות עקרוניות הנוטות לעמדת המורות והיועצת המשפטית לממשלה. בית הדין קבע כי לפי סעיף 25(א)(2) לחוק הגנת השכר, קבלת הסכמה מפורשת בכתב מהעובד לצורך ניכוי תרומות היא תנאי מהותי ולא ראייתי בלבד.
ביקורת נוקבת על הניכויים
מ"מ הנשיא אילן איטח הדגיש בחוות דעתו כי מצב שבו מעסיק מממן באופן עקיף את הוצאותיו השוטפות באמצעות "תרומות" הנגבות משכרן של עובדות הוראה – המשתכרות שכר נמוך – מעורר קושי מוסרי ומשפטי כבד. בית הדין קבע כי יש לבחון מחדש האם הכספים שהועברו ל"קרן החינוך לתורה" אכן היוו תרומה אותנטית, או שמא שימשו כ"קופה קטנה" למימון סיבובי של הוצאות הרשת עצמה.
כמו כן, בית הדין פסל את השימוש בסעיפי הפטור שבהם נעשה שימוש בערכאה הראשונה כדי לצמצם את חובת ההשבה, והורה לדון בהשלכות הכלכליות דרך סעיף 20(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. 'החינוך העצמאי' חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח בגין הליך הערעור.
רקע: תביעה בהיקף של 28 מיליון שקלים
שורשי הפרשה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף של כ-28 מיליון שקלים שהגישו עורכי הדין ענת שני ופיני קלמן בשם מורות ברשת. בתביעה נטען כי הרשת ניכתה באופן אוטומטי 2% משכרן של מורות בחמש השנים הראשונות לעבודתן לטובת 'קרן החינוך לתורה' ללא הסכמתן בכתב. מנגד טענה הרשת, באמצעות עו"ד חיה שפיגל, כי מדובר בתרומה וולונטרית שנעשתה על פי קריאת גדולי ישראל להפרשת מעשר כספים.
בדיוני ההוכחות בבית הדין האזורי התקשתה הרשת להסביר מדוע הניכוי הוחל על כ-17,000 עובדי הוראה אך פסח על עובדי המנהלה וההנהלה, וכיצד תרומה מרצון התבטאה בשיעור קבוע ומדויק של 2% אצל כלל העובדים. כמו כן נחשפו התראות קודמות של רשם העמותות בנושא.
קריסת רשת הביטחון הממשלתית
בעבר דחה בית הדין האזורי בתל אביב את מרבית התביעה לתקופה שקדמה ל-2021, בעיקר מתוך הנחת עבודה שהמדינה היא שתספוג את העלויות במקרה של פסיקת פיצויים, וכדי למנוע פגיעה ברשת. אולם, בעקבות עתירה לבג"ץ והביקורת על היעדר פיקוח תקציבי, הודיעה המדינה רשמית כי לא תשלם ולא תכסה פסקי דין או חובות שיוטלו על החינוך העצמאי.
עם קריסת ההנחה שהמדינה תעניק גיבוי כספי, ונוכח פסיקת בית הדין הארצי שהגדיר את דרישת הכתב כמהותית, התיק חוזר כעת לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה. אם בדיון המחודש ייקבע כי הניכויים לא היוו תרומה כדין ותוטל חובת השבה מלאה, עשויה רשת החינוך העצמאי לעמוד בפני משבר פיננסי חריף ללא סיוע ממשלתי.
0 תגובות