הדרמה המדינית הגדולה, החלה בפוסט לוחמני שפרסם הנשיא דונלד טראמפ, שבו הכריז כי ארצות הברית מתכוונת להכות באיראן "חזק מאוד הלילה". האיום המיידי הצית בהלה רבתי בקרב מנהיגי האזור, שחששו מהסלמה אזורית חסרת שליטה.
על פי דיווח באתר Politico, המתבסס על גורמים בממשל ודיפלומטים המעורים בפרטים, שלושה מנהיגים בכירים המקורבים לשני הצדדים החליטו לפעול ברגע האחרון כדי לשנות את דעתו של הנשיא.
בתוך שעות ספורות, קיבל טראמפ סדרה של שיחות טלפון בהולות מאמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, ומפקד צבא פקיסטן הגנרל עאסם מוניר, שמדינותיהם מחזיקות בהשפעה פוליטית וכלכלית ניכרת על טהרן ועל המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי, העניקו לטראמפ הבטחה נחרצת: הסכם מסגרת ראשוני שיסלול את הדרך למשא ומתן מקיף כבר מונח על השולחן.
הבטחה זו הספיקה לטראמפ כדי להורות על ביטול תוכניות התקיפה של הפנטגון, ולפרסם הודעה אופטימית ברשת החברתית שלו לפיה הסכם רשמי עשוי להיחתם כבר בסוף השבוע הנוכחי. מאוחר יותר באותו יום, בשיחה עם עיתונאים בחדר הסגלגל, הכריז טראמפ בגאווה כי ארה"ב השיגה 'הסדר נהדר' לסיום הלחימה.
אך מול האופטימיות המופלגת שהפגין הבית הלבן, הטון שהגיע מטהרן היה מסויג בהרבה. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאעי, הבהיר בכלי התקשורת הרשמיים כי איראן טרם הגיעה להחלטות סופיות לגבי ההסכם, והדגיש כי ארצו לא תתפשר על הקווים האדומים שלה בשום אופן.
הספקות לגבי היתכנותה של עסקה יציבה גוברים נוכח הדיווחים על מצבו של המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא ח'אמנאי. גורמים רשמיים בארצות הברית חשפו כי ח'אמנאי נפצע באורח קשה כבר בימיה הראשונים של המערכה, ומאז הוא מסתתר במתחם תת-קרקעי מוגן.
בשל החשש הכבד מתקיפות ממוקדות של ישראל או ארצות הברית, המנהיג העליון מנותק לחלוטין מאמצעים טכנולוגיים ותקשורתיים, דבר המעכב באופן משמעותי את יכולתו לאשר את הצעות התיווך ומאריך את סבבי הדיונים לימים ארוכים.
בנוסף, דיפלומטים מערביים מצביעים על כך שההסכם ייבחן בשאלה מול מי הוא נחתם – האם מול ההנהגה הפוליטית של איראן, או מול משמרות המהפכה, שנוטים לטרפד מהלכים מעין אלו.
למרות הכותרות הגדולות על הסכם שלום, המתווה הנוכחי המונח על השולחן מוגבל בהיקפו ואינו עוסק עדיין בסוגיית הגרעין המורכבת. מקורות המעורים בפרטי הדיפלומטיה אמרו בשיחה עם 'פוליטיקו' כי מדובר בצעד ראשון בלבד, המתמקד בפתיחתו מחדש של מצר הורמוז לתנועה ימית חופשית ובהפסקת המצור האמריקני על נתיב המים הקריטי. שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, הבהיר בקונגרס כי פתיחת המצר היא שלב מקדמי בלבד, וכי הדיונים הנוקשים על תוכנית הגרעין יידחו לשלבים מאוחרים יותר.
על מנת להניע את איראן להסכים למתווה – בייחוד כאשר כלכלתה נמצאת בקריסה חופשית תחת אינפלציה דוהרת – מנהלים הצדדים מגעים על מתן גישה לנכסים איראניים קפואים בשווי של למעלה מ-16 מיליארד דולר, המוחזקים בעיקר בקטאר.
כספים אלו הוקפאו לחלוטין על ידי ארה"ב בשנת 2023 עם פרוץ המלחמה בעזה, וכעת נבחנים פתרונות עוקפים שיאפשרו לטהרן להשתמש בהם לרכישה מוגבלת של מוצרים הומניטריים בלבד, מבלי להפר באופן רשמי את משטר הסנקציות.
ב'פוליטיקו' דווח כי מי שעוקב בדאגה עמוקה אחר ההתפתחויות ועלול להערים קשיים משמעותיים על העסקה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרק בחודש פברואר האחרון הפציר בטראמפ לתקוף את מתקני הגרעין באיראן, ניהל שבוע מתוח במיוחד מול הבית הלבן בשל ניסיונותיו של טראמפ להגביל את התגובות הצבאיות של ישראל נגד ציר הרשע.
ביום חמישי שוחחו טראמפ ונתניהו ארוכות על ההסכם המתגבש. מלשכת ראש הממשלה נמסר בתום השיחה כי נתניהו הבהיר לנשיא האמריקני את עמדתה הנחרצת של ישראל. על פי ההודעה, נתניהו הביע הערכה למחויבותו של טראמפ לכך שכל הסכם סופי שיושג בתום המשא ומתן העתידי יכלול תנאי סף ברורים: פינוי מוחלט של כל חומרי הגרעין המועשרים משטח איראן, פירוק מלא של תשתיות העשרת האורניום, הגבלות קשיחות על פיתוח וייצור טילים בליסטיים, והפסקה מוחלטת של המימון והתמיכה של טהרן בארגוני הטרור ובשלוחותיה ברחבי המזרח התיכון.
0 תגובות