נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בליל החג על הפסקת אש עם איראן, שעות בלבד לאחר שהכריז על דד-ליין סופי ממנו לא יזוז, בו הבטיח להשמיד את כל הגשרים ותחנות הכוח של האויב. הנשיא האמריקני - שוב התקפל.
TACO, אומרים מבקריו. "Trump always chicken out"', ובעברית - טראמפ תמיד מתקפל בסוף.
הבעיה של טראמפ איננה בהכרח ההישגים או חוסר ההישגים של המלחמה הנוכחית מול איראן. צריך להודות ביושר: המלחמה הגיעה למבוי סתום בכל הנוגע לסיבות העיקריות לשמה נכנסו ישראל וארה"ב למערכה.
האורניום - עדיין שם, המשטר - עדיין קיים.
וגם את זה צריך לומר בקול רם וברור: ישראל פגעה ביכולות הקונבנציונליות של איראן באופן חסר תקדים, כזה שייכנס לספרי ההיסטוריה ללא ספק.
איראן יוצאת מהמערכה מוחלשת מאי-פעם, כשהיא נאלצת לבנות שוב מערכים עליהם עמלה במשך עשרות שנים מיום היווסדה.
אבל ככל שהמטרות העיקריות - קרי האורניום והפלת המשטר התבררו ככל הנראה כלא ישימות בשלב זה, ייתכן שטובתה של ישראל היא לסיים את המלחמה מול איראן לאחר שהמטרות הצבאיות הושגו במלואן.
הבעיה איננה בכך שהמלחמה הסתיימה, אלא בסגנון המביך בו בוחר טראמפ פעם אחר פעם כדי להעביר את מסריו לעולם.
ידועה האימרה - "כלב נובח לא נושך". טראמפ אולי נשך באיראן, אך לא עמד במילתו פעם נוספת. מלבד העובדה שהמשטר שטובח באזרחיו עדיין כאן כדי להישאר למרות הבטחותיו של טראמפ כי 'העזרה בדרך', הנשיא האמריקני שוב הוכיח כי הוא פשוט לא מסוגל לספק את הסחורה אותה הוא מבטיח.
זה בסדר לא לספק את הסחורה כשאי אפשר, זה הרבה פחות בסדר להבטיח לספק ולא לעשות זאת.
בשלב מסוים במהלך המלחמה, לאחר שארה"ב איבדה כ-15 כלי טיס ו-13 חיילים, הבין טראמפ כי המלחמה מיצתה את עצמה בעיניים אמריקניות.
הבעיה כעת היא ההסכם עליו דיווח טראמפ, אשר לפי האיראנים כולל ויתורים מרחיקי לכת בכל נושאי הליבה.
ברור כי מדובר בתעמולה במיטבה; ברור גם שהנשיא לא יסכים לאפשר לאיראן להחזיק בפצצת אטום. ובכל זאת, שמא יאפשר הנשיא האמריקני למשטר העשרת אורניום? האפשרות עלתה בעבר בבית הלבן. מצרי הורמוז הפכו לבעיה אירופאית יותר ממה שהם בעיה אמריקנית שמחזיקה בעתודות נפט מספקות. לא מן הנמנע שנשיא ארה"ב פשוט יאפשר לאיראנים לעשות במצר כבשלהם.
טראמפ נמצא כעת במלכוד ברור: חסרה לו התמיכה הפנים-אמריקנית להמשך הלחימה, כאשר גם המטרות כבר אינן ברורות כמו שהיו קודם המלחמה. האורניום עדיין שם וספק אם המשך המערכה יפתור את הבעיה הזו. גם המטרה השנייה נראית פחות רלוונטית משום שמשטר אינו קורס בעקבות הפצצות, הדבר היה ברור מהיום הראשון למבצע 'זעם אדיר'. כל עוד האומה האיראנית לא תיטול את גורלה בידיה, שום דבר פשוט לא יקרה.
ישראל אינה צריכה לחשוש מסיום המלחמה, כבר כעת ברור שהסבב הבא בדרך. את האורניום נשיג בעקבות קריסת משטר או מבצע קומנדו סודי בעתיד, יש לקוות בעזרת השם.
אולם הבעיה האמיתית תתרחש אם הנשיא האמריקני יגיע להסכם רע עם איראן כדי לחפות על הפגיעה האנושה באגו האישי שלו מול ההתקפלות.
העשרת אורניום, מצור במצרי הורמוז עבור ספינות פרו-ישראליות, הסכמה בשתיקה להמשך מימון הפרוקסי ותוכנית הטילים - כל זה לא יכול להתקיים תחת גושפנקא אמריקנית.
טראמפ עלול להכריז על הסכם שיהיה רע לעולם ורע עוד יותר לישראל, העיקר לסיים עם הסיוט הזה לפני בחירות האמצע.
אפילו בלבנון, דווח היום כי טראמפ התקשר לנתניהו וביקש ממנו להתפשר. נשיא ארה"ב מפחד לאבד את ה"הסכם" עם איראן - וזה המצב המסוכן ביותר עבורנו. בכירים ישראלים הבהירו כי המשא ומתן עם לבנון אינו תלוי בהפסקת אש, אולם הרטוריקה המפויסת מעלה סימני שאלה אודות הנכונות להמשיך את הכתישה בארץ הארזים.
במצב הנתון, יש לקוות לפיצוץ הפסקת האש בעקבות טעות איראנית, או להבנה של טראמפ שהזמן לשלום עוד לא כאן - זה עדיין יכול להתרחש. התרחיש היותר מדאיג יהיה הודעה של טראמפ בימים הקרובים בנוסח בסגנון הבא:
"אני נרגש להודיע על הסכם שלום נפלא עליו חתמנו עם הרפובליקה האיסלאמית של איראן". זה יכול לקרות - ואסור שזה יקרה.
0 תגובות