בעוד פחות מ-24 שעות תתקבל אחת ההחלטות הכלכליות המשמעותיות ביותר בחודשים האחרונים: האם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ישבור את הקיפאון הממושך בריבית? מזה קרוב לחצי שנה – תקופה הארוכה בהרבה מרבעון בודד – שבנק ישראל מתמיד בסירובו לבצע שינויים בגובה הריבית, ומותיר אותה על כנה ברמה של 4%.
ההחלטה צפויה להתקבל מחר בלשכת הנגיד, על רקע לחצים כבדים מהמגזר העסקי ונוטלי המשכנתאות מצד אחד, ושיקולים מאקרו-כלכליים מורכבים מצד שני. כידוע, הריבית קובעת את עלות האשראי במשק, ומשפיעה ישירות על החזרי המשכנתאות, עלויות המימון לעסקים ותשואות הפיקדונות.
תרחיש א': המשך הקיפאון – הריבית נותרת על 4%
התרחיש הריאלי ביותר, על פי אנליסטים רבים, הוא שהוועדה המוניטרית תחליט להותיר את הריבית ללא שינוי. זאת למרות שהנתונים מראים על התמתנות באינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לרמה של כ-1.9% – נתון המצוי בתוך יעד היציבות של הבנק.
השיקולים העומדים מאחורי עמדת ההמתנה הנוקשה הם מורכבים: הנגיד מוטרד משלושה איומים מרכזיים – הטיפוס בגירעון הממשלתי, חוסר היציבות בשער הדולר והאי-ודאות הגיאופוליטית המתמשכת. כאמור, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקודמת, למרות שתי הורדות רצופות של 0.25% בכל פעם מאז נובמבר.
ההשפעה על הכיס: במידה והריבית תישאר על כנה, החזרי ההלוואות והמשכנתאות יישארו ברמתם הגבוהה הנוכחית. ריבית הפריים תמשיך לעמוד על 5.5%, והעסקים ימשיכו להתמודד עם עלויות מימון ואשראי יקרות. מנגד, הפיקדונות הבנקאיים יוסיפו להניב תשואות סבירות.
תרחיש ב': הפתעה חיובית – הפחתה של רבע אחוז
התרחיש השני, הפחות סביר אך לא בלתי אפשרי, הוא שבנק ישראל יבחר להעניק הקלה למשק ולהוריד את הריבית ב-0.25%. במקרה כזה, הריבית תרד לרמה של 3.75%, וריבית הפריים תעמוד על 5.25%.
ההיגיון הכלכלי מאחורי מהלך כזה יהיה ברור: לספק זריקת מרץ נחוצה למשק, להקל על המגזר העסקי שנמצא במצב קשה, ולנצל את חלון ההזדמנויות שבו האינפלציה מרוסנת ונמוכה. יצוין כי בהחלטה הקודמת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף את ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, וטען: "החלטה שגויה שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית. השקל חזק, האינפלציה נחלשת ואנחנו עמוק בתוך טווח היעד".
ההשפעה על הכיס: הורדת הריבית תהווה בשורה משמחת במיוחד לבעלי משכנתאות במסלול הפריים, שייהנו מחיסכון חודשי של עשרות ועד מאות שקלים, בהתאם לגובה ההלוואה. כמו כן, תחול הוזלה של עלויות האשראי עבור המגזר העסקי. בצד השלילי – תחול ירידה קלה בגובה הריבית שתתקבל על פיקדונות בנקאיים חדשים.
הלחצים על הנגיד
הנגיד ירון מצוי בימים אלה בלחץ כבד מכיוונים שונים. מצד אחד, ההתאחדות התעשיינים והמגזר העסקי מפעילים לחץ מתמיד להורדת הריבית. בהחלטה הקודמת, ההתאחדות מסרה: "בנק ישראל מתעלם מהסכנה האסטרטגית הגדולה ביותר שעומדת בפני הכלכלה הישראלית כרגע - איבוד כושר התחרות של התעשייה וההייטק".
מצד שני, הנגיד חייב לשמור על יציבות מחירים ולהתמודד עם אי-הוודאות הגיאופוליטית. על פי הודעת בנק ישראל בהחלטה הקודמת: "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאו-פוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות".
המשמעות הרחבה
מעבר להשפעה הישירה על נוטלי המשכנתאות והעסקים, להחלטת הריבית יש משמעות רחבה יותר למשק הישראלי. כ-60% מהלווים בישראל נעזרים ביועץ משכנתאות בעת לקיחת משכנתה, על פי נתוני בנק ישראל, והחלטת הריבית משפיעה ישירות על ההמלצות שהם מקבלים.
בנוסף, ההחלטה משפיעה על שוק ההון, שער הדולר ורמת האינפלציה הצפויה. בחודשים האחרונים, הבורסה שברה שיאים והשקל התחזק, אך השאלה היא האם מגמות אלו ימשיכו גם בתנאי ריבית נמוכה יותר.
ההחלטה צפויה להתפרסם מחר במהלך היום, ותיכנס לתוקף רק ביום חמישי, כדי לאפשר למוסדות הבנקאיים להיערך לשינוי.
0 תגובות