תעשיית היהלומים בישראל, שהייתה בעבר מאבני היסוד של היצוא הלאומי, חווה את התקופה הקשה ביותר בתולדותיה. נתונים רשמיים של אגף הפיקוח על היהלומים במשרד הכלכלה חושפים תמונה קשה: במחצית הראשונה של שנת 2026 הסתכם יצוא היהלומים בכ-2.4 מיליארד דולר בלבד - הנתון הנמוך ביותר שנרשם אי פעם.
המספרים מדברים בעד עצמם: בשנת השיא 2015 עמד היצוא על כ-7 מיליארד דולר. הירידה המצטברת מגיעה לשני שלישים מהיקף הפעילות שהיה נהוג בעשור האחרון. גם מחזור הסחר הכולל בענף - יבוא ויצוא גם יחד - התכווץ באופן דרמטי לכ-4 מיליארד דולר, לעומת כ-12 מיליארד דולר בעבר.
נטלי גוטמן חן, המפקחת על ענף היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, הגדירה את המצב כ'שפל של כל הזמנים'. "מדובר באירוע חסר תקדים, כשמגמת הירידה נמשכת ברציפות מאז שנת 2022", מסרה גוטמן. "היקף הסחר הצטמצם לשליש בלבד מהיקפו לפני עשור - מצב שלא ראינו מעולם".
דובאי גונבת את השוק - וישראל משלמת את המחיר
לדברי המפקחת, ישראל נפגעת משילוב של גורמים: האטה כלכלית עולמית, המעבר ההולך וגובר ליהלומי מעבדה מוזלים, והתחזקותה של דובאי כמרכז סחר בינלאומי מוביל. "דובאי מעניקה הטבות מס משמעותיות שמשכו אליה סוחרים ישראלים רבים", הבהירה גוטמן. "בזמן שאנחנו מתמודדים עם משטר מיסוי כבד, הם נהנים מתנאים שכמעט אינם קיימים במקום אחר".
אל האתגרים הללו מצטרף החל מהבוקר מכס חדש בשיעור של 10% שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על יבוא יהלומים. המכס החדש מהווה מכה קשה במיוחד עבור השוק הישראלי, שמכוון כ-20% מיצואו לארצות הברית. "זו גזירה קשה עבור הענף", ציינה גוטמן, שהוסיפה כי משרד הכלכלה מנהל מגעים מול הממשל האמריקני ומשרד האוצר הישראלי להפחתת המכסים ומתן הקלות מס מקומיות.
בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת הכלכלה של הכנסת, העלו נציגי הענף את קולם בחריפות. סגן נשיא בורסת היהלומים, אביעד בשארי, טען: "מה שקרה בשנים האחרונות הוא שכל חברות הכרייה לא מצאו עניין להיות בארץ. משטר המס לא נתן להם ערך, והם חיפשו שווקים אחרים. המקום הכי איכותי זו דובאי, שנותנת להם כמעט 0% מס. לנו כמעט אין אפשרות להתמודד עם זה".
נשיא הבורסה: 'אם לא ישתנה המצב - אפשר לסגור'
על רקע המשבר העמוק ומתיחות פנימית בדירקטוריון, הודיע נשיא בורסת היהלומים, ניסים זוארץ, על התפטרותו לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. זוארץ קרא להקדים את הבחירות לנשיאות ולהנהלה, והן צפויות להתקיים בחודש נובמבר הקרוב.
"בעיית המיסוי בישראל קשה מאוד, בזמן שבבלגיה ובדובאי מעניקים הטבות מפליגות לחברות ולמשקיעים", מסר זוארץ בביקורת חריפה. "הסוחרים עוברים לדובאי, ואם המצב לא ישתנה - אפשר יהיה לסגור את הבורסה. בעוד בלגיה מייצאת לארה"ב בפטור ממכס, אנחנו נדרשים לשלם 10%. הירידה היא קטסטרופלית".
זוארץ אף הוסיף כי אם לא יחול שינוי מהותי במדיניות הממשלתית, הוא שוקל להעביר את הפעילות העסקית הפרטית שלו לבלגיה. בישיבת הדירקטוריון שבה הודיע על פרישתו, מתח זוארץ ביקורת גם על גורמים בהנהלה: "עשיתי הכל למען חברי הבורסה, עד כדי פגיעה בריאותית. לצערי, חלק קטן מחברי ההנהלה פועל מתוך אגו ומטרות אישיות. הבנתי שהמצב הזה פוגע בי ובבורסה, ולכן החלטתי לפנות את מקומי".
למרות ההתפטרות, התחייב זוארץ לסייע לכל נשיא שייבחר במקומו ולהשלים תהליכים שכבר הותנעו במהלך כהונתו.
משבר עולמי: מה קורה לענף היהלומים?
המשבר בישראל הוא חלק ממגמה עולמית רחבה יותר. מנכ"ל בורסת היהלומים, נדב שיינברגר, הבהיר בדיון בכנסת: "העולם השתנה ועשה התאמות, ואם אנחנו לא נעשה את זה לא תישאר פה תעשייה. ההחלטה אם יהיה פה ענף יהלומים או לא תלויה באם יהיה פה אזור סחר חופשי או לא".
מספר גורמים מניעים את המשבר העולמי: שינוי בהרגלי הצריכה של הדור הצעיר, שמעדיף להוציא משאבים על חוויות ונסיעות במקום על תכשיטי יוקרה; האטה משמעתית בשוק הסיני כתוצאה ממדיניות ממשלתית; וחדירה הולכת וגוברת של יהלומי מעבדה - אבנים מלאכותיות שמחירן נמוך משמעותית מיהלומים טבעיים.
הקשיים אינם מוגבלים לישראל בלבד. חברת 'דה בירס' (De Beers), אחת מענקיות התעשייה העולמית, עומדת למכירה לראשונה בתולדותיה, לאחר שדיווחה על ירידה של 13% במכירותיה בשנת 2025 לצד ירידת מחירים מתמשכת.
עם זאת, נציגי הענף בישראל מדגישים כי בעוד שהמגמה העולמית קשה, המצב המקומי מחמיר במיוחד בשל מדיניות המיסוי והיעדר תמיכה ממשלתית. "תל אביב יכולה להיות דובאי", טענו נציגי הבורסה בדיון בכנסת, "אבל רק אם תהיה פה תמיכה אמיתית ואזור סחר חופשי. אחרת, הענף בגסיסה".
0 תגובות