הרעידה שהרעידה הבוקר את המדינה לא הייתה רק תזכורת מהטבע - היא הייתה אזעקת אמת אחרונה לפני האסון. דו"ח חמור של הכנסת ומבקר המדינה חושף מציאות מזעזעת: מדינת ישראל מהמרת על חייהם של מאות אלפים. בזמן שהסטטיסטיקה קובעת שרעידה הרסנית מתרחשת כל 100 שנה, והאחרונה הייתה ב-1927, ישראל מגיעה לקו הסיום של המאה כשהיא לא ערוכה, מתוקצבת בחסר וסובלת מבלבול פיקודי מסוכן.
המספרים שמפחידים את מערכת הביטחון
התחזית הרשמית של מדינת ישראל ליום שאחרי נראית כמו סרט אימה, לא פחות:
810 אלף דירות נמצאות בסכנת קריסה מיידית. 80 אלף מבנים בני 3 קומות ומעלה - פשוט לא יעמדו ברעידה. אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים - זה לא תרחיש קיצון, זה "תרחיש הייחוס". מאות אלפי מחוסרי בית שייאלצו לחיות בערי אוהלים בתנאי תברואה ירודים.
מחדל הפיקוד: מי ינהל את האסון?
אחד הגילויים המטלטלים בדוח הוא ה"אנרכיה הניהולית". בשעת פקודה, לא ברור מי בעל הבית. רשות החירום הלאומית (רח"ל)? תקציבה קוצץ ואין לה סמכות בחוק. פיקוד העורף? פועל מכוח הסדרים פנימיים בלבד. ועדת ההיגוי? התקציב שלה נחתך ב-60%. במדינה שבה העורף כבר ספג מכה קשה במלחמת "חרבות ברזל", מתברר כי הלקח לא נלמד: אין גוף אחד שמרכז את הטיפול האזרחי באסון לאומי.
הפריפריה הופכת למגרש גרוטאות
בעוד שבמרכז הארץ מחירי הנדל"ן הופכים את פרויקטי ההתחדשות העירונית (תמ"א 38) למשתלמים, בערים כמו טבריה, בית שאן וקריית שמונה - אלו שיושבות בדיוק על השבר הסורי-אפריקאי - הכל קופא. 73% מהרשויות המקומיות הוגדרו כמתקשות להתמודד עם מצבי חירום. המדינה יודעת שהבניינים שם יקרסו, המדינה יודעת שהתושבים שם בסכנה - אך היישום נותר איטי, חלקי ומזדחל.
"ויפה שעה אחת קודם"
דו"ח מבקר המדינה מ-15 בינואר 2024 (שהפך היום לרלוונטי מתמיד) לא משאיר מקום לספק: הדרג המדיני, מראש הממשלה ועד שרי הביטחון והשיכון, חייבים להפסיק להסתמך על ה"נס". השעון הגיאולוגי לא מחכה לבירוקרטיה הישראלית. אם לא תגובש תוכנית חירום מתוקצבת במיליארדים עכשיו, רעידת האדמה הבאה לא תהיה רק אסון טבע - היא תהיה מחדל לאומי שישראל לא ידעה כמותו.
0 תגובות