הסרט "נז"א" של יובל אברהם ורחל שור, שזכה בפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה, עורר סערה רבה בארץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב בחריפות: "זה פשוט בלתי נסבל", ושר התרבות מיקי זוהר אף איים בשלילת אזרחותם של יוצרי הסרט. בקהל בפסטיבל התקבל הסרט ב-25 דקות של מחיאות כפיים.
מה מוצג בסרט?
הסרט, שהופק על ידי העיתון הבריטי 'גרדיאן', מורכב מ-24 עדויות של אנשים המזהים עצמם כחיילים וקצינים לשעבר בצה"ל. זהותם של המרואיינים אינה נחשפת, והראיונות מצולמים בחשיכה על גגות בתל אביב, כשברקע נראים אורות העיר ובנייני מגורים.
המרואיינים מספרים על פעילות צבאית בעזה ובשטחים לאחר מתקפת 7 באוקטובר. חלקם מתארים כעס ורצון לנקום שחשו בתחילת המלחמה, ובהמשך מדברים על אופן קבלת החלטות בנוגע להפצצות ועל המושג "נז"א" — נזק אגבי ופגיעה באנשים שאינם היעד.
טענות על שימוש בבינה מלאכותית
בין העדויות מתוארות הוראות פתיחה באש שלטענת המרואיינים אפשרו בתחילה מספר מסוים של נפגעי נז"א שאינם היעד, לצד פגיעה בחשודים בחמאס. לטענתם, המספר הזה גדל בהמשך. "הכי הרבה שאישרנו היה 500", אמר אחד מהם. חייל נוסף העיד: "אין הבדל בין תינוקות, ילדים ומבוגרים, כולם מסומנים בנז"א".
אחד המרואיינים מספר על שימוש במערכת בינה מלאכותית בשם "לבנדר", שלטענתו נועדה לסייע באיתור פעילי חמאס באמצעות מידע מטלפונים. לפי הסרט, המערכת מדויקת עד כדי כך שהיא מסוגלת להראות בכל בניין בעזה כמה נפגעי נז"א צפויים במקרה של תקיפה. מרואיין אחר מתאר מערכת שחיפשה מילים מסוימות בטלפון של ילד כדי לסייע בזיהוי מטרות להפצצה.
במקביל לעדויות, הסרט מציג את חיי היומיום בתל אביב: אנשים יושבים במסעדות, צופים בחדשות, מבלים ומתרגלים יוגה. כך יוצר הסרט ניגוד בין שגרת החיים בעיר לבין הסיפורים שמאחורי הפעילות הצבאית.
בהמשך נשאלים חלק מהמרואיינים כיצד הם מגדירים את הפעולות שבהן השתתפו, וחלקם מתייחסים למונח "רצח עם". אחד המרואיינים משווה בין שאלות ששאל את עצמו בעבר על התנהגותם של הנאצים כשביקר במחנות ההשמדה, לבין המעשים שבהם השתתף בעצמו.
תגובת צה"ל
צה"ל הכחיש את הטענה שאושרה תקיפה שבה היה צפוי להיהרג כ-500 אזרחים, והבהיר כי מעולם לא תוכננה או בוצעה תקיפה בסדר גודל כזה.
בנוסף, בצה"ל הדגישו כי מערכות טכנולוגיות אינן מקבלות החלטות תקיפה באופן עצמאי, אלא ההחלטות מתקבלות על ידי גורמי אנוש ובהתאם לדין הבין-לאומי.
צה"ל גם הטיל ספק באמינות העדויות שעליהן מבוסס הסרט, משום שהן אנונימיות ולא ניתן לאמת אותן. כמו כן, הבהירו כי חלק מהעדויות עוסקות בנושאים שאינם בתחום הידע או התפקיד של החיילים והמרואיינים שהוצגו בסרט.
מבלי להתייחס לטענות עצמן, ניתן לראות את החלק החסר בפאזל שהרכיב הסרט: טבח השבעה באוקטובר, וזוועות החמאס שהובילו למצב הנוכחי. השקט הזה זועק יותר מאלף מילים.
0 תגובות