פולמוס פוליטי חריף פרץ בוושינגטון לאחר שוועדת המשפט של בית הנבחרים האמריקני פרסמה מזכר מעודכן המאשים את ממשל ביידן-האריס בכשלים פיקוחיים חמורים. על פי המסמך, שפורסם ביום רביעי האחרון, כספי סיוע ומענקים ממשלתיים של ארצות הברית מצאו את דרכם אל שרשרת מימון מפותלת, שבקצהָ עמדו ארגונים שנטלו חלק פעיל במחאות נגד ממשלת ישראל בתקופת הרפורמה המשפטית.
המזכר, המהווה המשך ישיר לדוח שפורסם ביולי 2025, נשען על בסיס נתונים רחב של 1,256 מסמכים שנאספו מתשעה ארגונים שונים. אנשי צוות הרוב הרפובליקני בוועדה מדגישים כי המסמכים מעידים על "דפוס מתמשך" של ניהול לקוי של כספי מענקים מצד מחלקת המדינה, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) וגופים פדרליים נוספים.
מנגנון עקיף של הזרמת כספים
התזה המרכזית שמעלה המזכר אינה מתארת העברה ישירה ומודעת של הבית הלבן לידי פעילי המחאה, אלא מתמקדת במבנה היררכי עקיף: הממשל האמריקני העניק סובסידיות לארגוני גג וקרנות בארצות הברית, אלו העבירו כספים לארגוני ביניים, שבתורם תמכו בפעילויות פוליטיות ואזרחיות בישראל.
במסגרת זו, המזכר מסמן מספר ערוצים מרכזיים. ארגון "עתיד כחול לבן" מוגדר על ידי הוועדה כמרכז לוגיסטי ומטה מרכזי של מחאת הרפורמה המשפטית. על פי החשד, הארגון נהנה באופן עקיף מהתמיכה האמריקנית, לאחר שבין השנים 2021 ל-2024 קיבל סכום של 4 מיליון דולר מרשת Middle East Peace Dialogue Network ו-18 מיליון דולר מקרן PEF Israel Endowment Funds.
התנועה לאיכות השלטון, על פי הנתונים, קיבלה מענקים בסך של כ-42 אלף דולר ממחלקת המדינה האמריקנית בין השנים 2020 ל-2022. אף שהתקציב הוגדר רשמית לטובת יוזמות חינוכיות ואזרחיות, בוועדה טוענים כי מעורבותה הפעילה של התנועה בהפגנות נגד הממשלה מעלה תהיות קשות לגבי גבולות השימוש במענקי חוץ ויכולת הבקרה של הממשל על היעד הסופי של הכסף.
מיליוני דולרים לגופים רדיקליים
נדבך משמעותי נוסף במזכר חושף כי שתי פלטפורמות פילנתרופיות מוכרות בארצות הברית – קרן האחים רוקפלר (Rockefeller Brothers Fund) ורשת טידס (Tides Network) – ניתבו יחד למעלה מ-5 מיליון דולר לקבוצות שמימנו הפגנות אנטי-ישראליות ותמכו בגופים בעלי קשרים לכאורה לארגוני טרור.
קרן האחים רוקפלר העבירה קרוב ל-4 מיליון דולר להתארגנויות המוגדרות כ"רדיקליות ואנטי-ישראליות", שחלקן מחזיקות בזיקה נטענת לגורמי טרור. רשת טידס, ארגון הזוכה לפטור ממס שקיבל בעבר מענקים ממשלתיים, הזרימה יותר ממיליון דולר לקבוצות דומות המזוהות עם עמדות אנטי-ישראליות וקשרים לטרור.
בנוסף, הצוות הרפובליקני מפנה אצבע מאשימה כלפי גופים כמו Jewish Communal Fund, Rockefeller Philanthropy Advisors ו-PEF Israel Endowment Funds, בטענה כי הם עלולים לאבד את מעמדם כארגונים פטורים ממס אם יוכח שמימנו מחאות קיצוניות או פעילות פוליטית נגד ישראל. עם זאת, מדובר לעת עתה בהערכה של צוות הוועדה ולא בקביעה משפטית או החלטה רשמית של רשות המיסים האמריקנית.
הכשל הפיקוחי ב"יוזמות אברהם"
המזכר מייחד פרק גם לקרן "יוזמות אברהם", ארגון ישראלי שזכה למימון אמריקני בגובה של כ-2.05 מיליון דולר בין השנים 2018 ל-2021. לטענת ועדת המשפט, הארגון לקח חלק בהובלת מהלכי מחאה נגד הממשלה.
מעבר לכך, המזכר מצטט דוח ביקורת משנת 2023, לפיו הקרן לא עמדה בפרוטוקולים ובמנגנוני הסינון הנדרשים למניעת זליגת כספי סיוע לידי גורמי טרור, במסגרת תוכנית מטעם סוכנות USAID שפעלה באזורים בעלי רמת סיכון ביטחוני גבוהה. יובהר כי הטענה אינה שהארגון העביר כספים לטרור בפועל, אלא שהוא כשל בעמידה בהליכי הבדיקה המחייבים.
הסתייגות המפתח של ג'ים ג'ורדן
ראש הוועדה, חבר הקונגרס הרפובליקני ג'ים ג'ורדן מאוהיו, התבטא בנושא בראיון לרשת JNS ותקף את התנהלות הממשל: "הממשלה שלנו מייעדת את כספי המיסים של אזרחי ארצות הברית לארגונים שמחלישים ומערערים את מעמדה של בעלת בריתנו הקרובה והחשובה ביותר – מדינת ישראל".
לצד הביקורת הנוקבת, ג'ורדן בחר לסייג את ההאשמה החמורה מכולן והודה ביושר: בידי הוועדה אין ראיות המוכיחות כי אנשי ממשל ביידן היו מודעים לכך שהכספים שהם מעניקים מגיעים בסופו של דבר לגופים הקשורים לטרור.
משמעות הדבר היא שהדוח מצליח להציג תמונה מורכבת של פיקוח רשלני וצינורות מימון עקיפים ובעייתיים, אך אינו מבסס כוונת מכוון או קשר קונספירטיבי של הממשל לפגוע ביציבות ממשלת נתניהו או לתמוך בארגוני טרור.
ההקשר הפוליטי הרחב
הפולמוס סביב המזכר מהווה נדבך נוסף בעימות הפוליטי ההולך ומחריף בוושינגטון בנוגע למדיניות החוץ של ממשל ביידן מול ישראל, תפקידה של סוכנות USAID, והשאלה העקרונית האם כספי סיוע בינלאומיים המיועדים למטרות הומניטריות ואזרחיות מנוצלים ככלי להתערבות פוליטית פנימית במדינות ידידותיות.
בשעה שהרפובליקנים מציגים את הממצאים כהוכחה חותכת להתערבות פסולה, המבקרים עשויים לטעון כי מדובר במתיחה מוגזמת של המסקנות ובניסיון לייצר קשר פוליטי מאולץ על בסיס מידע חלקי. עם זאת, הדוח מעלה שאלות לגיטימיות על מנגנוני הפיקוח והבקרה על כספי סיוע אמריקניים, ועל האחריות של הממשל לוודא שכספי משלמי המיסים אינם משמשים למטרות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים האמריקניים.
0 תגובות