ממשלת אירלנד מצאה את עצמה השבוע במבוכה תעופתית ופוליטית קשה, לאחר שתחקיר שפורסם באתר החדשות האירי The Journal חשף כי המטוס הממשלתי החדש שרכשה המדינה בסכום של כ-53 מיליון אירו לא יוכל לנחות בתנאי מזג אוויר סוער וערפל כבד. הסיבה: שרים בממשלה דרשו להסיר ממנו מערכת ניווט וראייה מתקדמת, רק משום שפותחה על ידי חברת אלביט מערכות הישראלית.
המטוס, מדגם Dassault Falcon 6X המיוצר בצרפת, נמסר לדבלין בשלהי השנה שעברה כדי לשמש להטסת ראש הממשלה, שרים בכירים ולמשימות פינוי רפואי מוטס. הוא נועד להחליף את מטוס ה-Learjet הישן שיצא משימוש בשל תקלות טכניות וטווח טיסה מוגבל.
החרם השקט על אלביט
גורמים מרובים אישרו לאתר החדשות כי המערכת הייעודית לסיוע בנחיתה בתנאי ראות לקויה הוסרה מהמטוס בחרטום. הסיבה: החרם השקט שמנהלת ממשלת אירלנד מאז 2024 על רכש ביטחוני וטכנולוגי מחברות ישראליות המספקות ציוד לצה"ל.
מדובר במערכת ה-FalconEye, המשלבת מצלמות אינפרא-אדום וחיישנים בספקטרום האור, ומקרינה תמונה תלת-ממדית בזמן אמת של מסלול הנחיתה על גבי מסך שקוף מול עיני הטייס. המערכת מאפשרת לטייס לראות את המסלול בבהירות גם בתנאי חושך מוחלט, ערפל כבד או עשן סמיך.
"יתרון מבצעי חסר תקדים"
קבוצת מומחי תעופה וטייסים לשעבר בחיל האוויר האירי ביקרו בחריפות את ההחלטה הפוליטית. קווין פיפס, טייס חיל האוויר האירי לשעבר וכיום טייס אזרחי, הסביר: "מערכות ראייה מוגברות מעניקות לטייס תודעה מצבית חסרת תקדים שמאפשרת לראות דרך הלילה, הערפל ומזג האוויר הסוער ביותר. היתרון המבצעי של ה-FalconEye הוא היכולת לנחות בבטחה בתנאי ערפל כבדים שבהם מטוסים אחרים נאלצים לשנות מסלול ולטוס לשדה תעופה חלופי".
משרד הביטחון האירי ניסה למזער את הנזק וטען בתגובה כי "אין מגבלות נוכחיות על היכולת המבצעית של המטוס", אך נמנע מלהכחיש את עובדת הסרת המערכת הישראלית.
החרם נסדק כשאין חלופות
הפרשה מקבלת ממד אירוני נוסף בעקבות ממצאי התחקיר, שהראו כי החרם האירי נסדק כאשר אין חלופות בשוק. למרות ההצהרות הרועמות בדבלין, חיל האוויר האירי עדיין מפעיל ארבעה מסוקים עם מערכות קוקפיט שפותחו בשיתוף אלביט, ומטוסי הסיור הימיים של המדינה ממשיכים להתבסס על מערכות מכ"ם מתקדמות מתוצרת ישראל.
כידוע, אירלנד נחשבת לאחת משלוש המדינות העוינות ביותר לישראל באירופה, לצד ספרד וסלובניה. ממשלת דבלין הכירה במדינה פלסטינית והטילה אמברגו נשק על ישראל. עם זאת, כאשר מדובר ביכולות טכנולוגיות שאין להן תחליף, החרם מתגלה כבעייתי.
המקרה מצטרף לשורה של פרדוקסים דומים באירופה, שבהם מדינות המכריזות על חרם על ישראל ממשיכות להשתמש בטכנולוגיות ישראליות קריטיות בתחומי הביטחון והתעופה, משום שאין להן חלופה מתאימה בשוק.
0 תגובות