מבתי חולים בגרמניה שנערכים לקליטת כאלף פצועים ביום, דרך אזהרת ממשלת בריטניה לאגור מים ומזון לתרחיש מלחמה ועד להורדת דגלים בסנקט פטרסבורג: שרשרת חריגה של צעדי חירום וציטוטים רשמיים מציפה את היבשת. עבור היסטוריונים ומומחי ביטחון, אין מדובר בעוד משבר נקודתי, אלא בשחזור מדויק ומצמרר של הדינמיקה שהובילה להתפרצות מלחמות העולם בשנים תרע"ד ותרצ"ט.
"לפיכך - מדינתנו נמצאת במלחמה" (צ'מברלין, 1939)
כשעובדי הקונסוליה הגרמנית בסנקט פטרסבורג הורידו את דגלי גרמניה והאיחוד האירופי ונעלו את הבניין שפעל ברציפות למעלה מיובל שנים, לא היה מדובר רק בתגובה לסגירת הקונסוליה הרוסית בבון. מוסקבה הציבה לדיפלומטים הגרמנים אולטימטום לעזוב את שטחה עד לחצות ליל ז' בתשרי תשפ"ז, במהלך שמהדהד ישירות את הימים של שלהי חודש אלול שנת תרצ"ט וחודש תמוז שנת תרע"ד: השלב שבו מעצמות מנתקות ערוצים דיפלומטיים, מפנות את סגלי השגרירויות ומכשירות את הקרקע לעימות ישיר לאחר שמוצו כל אפיקי השיח.
אלא שהדמיון הבולט ביותר לימי ערב מלחמת העולם השנייה מתרחש דווקא בשיח על "עילות מלחמה" (Casus Belli) ופעולות חבלה חשאיות. ביום ט"ז באלול תרצ"ט ביימו כוחות אס-אס מחופשים מתקפה פולנית מדומה על תחנת הרדיו הגרמנית בגלייביץ' במסגרת "מבצע הימלר", כדי לספק עילה לפלוש לפולין למחרת בבוקר. בימים אלו ממש נשמעו הדים ישירים לחשש הזה, כאשר בסלובקיה הזהירו בהודעה רשמית חריגה: "אני מודאג עמוקות מכך שכל מה שמחפשים כעת הוא עילה לעימות רחב היקף בין נאט"ו לרוסיה". האזהרה הזו מגיעה במקביל לרצף אירועי חבלה ושיבוש: נמל התעופה הבינלאומי של לוקסמבורג (ELLX) השבית את כל הטיסות עקב חדירת רחפנים עוינים, פינלנד דיווחה על חשד למתקפות על מתקניה, ונשיא פינלנד, אלכסנדר סטוב, קרא לאזרחיו באופן חסר תקדים "להתכונן מנטלית לחבלות ולכטב"מים רוסיים".
בזירה הצבאית, ההכנות בעורף האירופי מגיעות לממדים שלא נראו מאז ימי המלחמה הקרה. לפי דיווח ברשת 'בלומברג', מערכת הבריאות הגרמנית נדרכת לקליטת עד כ-1,000 חיילים פצועים ביום משדות הקרב, לאחר שחמשת בתי החולים הצבאיים של הצבא הפדרלי צפויים להגיע לתפוסה מלאה בתוך שעות ספורות. ברלין כבר פתחה בהכשרת מנתחים אזרחיים לטיפול בפציעות קרב קשות והחלה בהחייאת מתקנים היסטוריים, ובראשם בית החולים התת-קרקעי בבונקר הגרעיני בעיר אולם (Ulm), שתוכנן לאכלס 2,000 בני אדם.
תופעה חדשה ומפתיעה בשבתאי
מזרחה משם, מדינות קו העימות ההיסטורי מתכוננות למערכה קרקעית בדיוק באותם צירי תנועה שבהם התקדמו צבאות במאה שעברה. עיריית וילנה שבליטא השלימה תוכנית מפורטת לפינוי המוני של אוכלוסיית הבירה ישירות לפולין, עוד בטרם פריצת עימות גלוי, תוך הכשרת שני נתיבי מילוט נוספים לצפון ולמערב. פולין מצדה כבר החלה להכשיר מחוזות ייעודיים שישמשו כפרוזדור מעבר מוגן לפליטים מהמדינות הבלטיות. במקביל, הממשלה בוורשה גיבשה תוכנית פינוי לאומית נרחבת המתעדפת ילדים, נשים בהיריון וחולים, ודורשת מהאזרחים להחזיק ערכת מילוט ל-72 השעות הראשונות. שר הפנים הפולני קשר את המהלך ישירות לצלקת הלאומית ההיסטורית: "הלקח מיום ד' בתשרי שנת תר"ש [יום הפלישה הסובייטית לפולין] לא יירד לטמיון. אם מישהו יעז לתקוף אותנו, הוא ייתקל בתגובה נחרצת – שלנו ושל בעלות בריתנו".
ההתבצרות הביטחונית שוברת גם מוסכמות היסטוריות ארוכות שנים. שווייץ, ששמרה בקפדנות על מעמדה הניטרלי לאורך שתי מלחמות העולם, אישרה במועצה הפדרלית אסטרטגיית ביטחון רב-שנתית חדשה שמגדירה בגלוי שלושה יעדים נחושים: חיזוק החוסן הלאומי, שיפור ההגנה והעצמת יכולות ההרתעה הצבאיות. במקביל, כוחות צבא מגרמניה ומשוודיה ביצעו תרגיל פריסה מהיר על האי האסטרטגי גוטלנד שבים הבלטי כדי לסכל מראש ניסיון השתלטות זר. בצד הלטבי, הנשיא אדגארס רינקביצ'ס הזהיר כי הסלמה רוסית נוספת היא "תרחיש סביר ביותר", והוסיף הנחיה בעלת משמעות אופרטיבית מרחיקת לכת: כוחות צבא לטביה וכוחות נאט"ו המוצבים במדינה מורשים להגיב באש חיה כנגד כל פלישה מוגבלת באופן מיידי, ללא צורך בהמתנה לאישורים ממטה הברית בבריסל.
ההכנה המנטלית של האזרחים לקראת תרחישי מלחמה מזכירה לרבים את חלוקת מסיכות הגז וקמפייני המוכנות בעורף הבריטי ערב פרוץ המלחמה בחודש אלול תרצ"ט. בלונדון, דיווח רשת ה-BBC חשף כי הממשלה הבריטית מפצירה במשקי הבית להצטייד במזון יבש, תרופות ולפחות תשעה ליטרים של מים לאדם לשלושה ימים, מתוך היערכות לשיבושי רשתות החשמל, מתקפות סייבר משתקות ותרחישי מלחמה. במשרד ההגנה הבריטי פרסמו הצהרה תקיפה: "בריטניה אינה מחפשת עימות, אך יחד עם בעלות בריתנו, אנו ערוכים להגן על כל שעל משטח נאט"ו". במקביל לכך תרגלה נאט"ו הצנחת כוחות וציוד בהולנד תחת הססמה "11 בעלות ברית, משימה אחת", בעוד ארצות הברית אישרה עסקת ענק למכירת ציוד צבאי לאוקראינה בהיקף של 2.6 מיליארד דולר.
ההבדל המשמעותי ביותר המבדיל בין שלהי קיץ תרצ"ט לבין המציאות הנוכחית הוא מאזן האימה של הנשק הגרעיני הקיים אצל המעצמות. החשש מהשמדה הדדית מונע בשלב זה מלחמת עולם קונבנציונלית של דיוויזיות שריון ומתקפות בזק, ומנתב את ההתנגשות לזירה ה"היברידית" – שיתוק שדות תעופה, ניתוק כבלי תקשורת ואנרגיה במצולות הים, מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות וחבלות חשאיות. אולם מפת הצעדים בשטח – מהכשרת בונקרים ומחלקות חירום בגרמניה ועד צירי פינוי פולניים – מוכיחה כי באירופה כבר לא רואים במתיחות הזו גל חולף, אלא היערכות ממשית לקראת הרגע שבו הסכר עלול להיפרץ.
0 תגובות