האיחוד האירופי מעלה את הלחץ על ישראל בעקבות המלחמה בעזה, והנציבות האירופית מציגה צעדים חדשים ומשמעותיים שיכולים להשפיע על היחסים הכלכליים והדיפלומטיים בין הצדדים.
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הודיעה היום (רביעי) בפרלמנט האירופי על שורת יוזמות שמטרתן להפעיל לחץ על ישראל על רקע פעולותיה בעזה, וציינה כי האיחוד כבר לא מסתפק בצעדים סמליים בלבד.
אחד הצעדים המיידיים נמצא בתחום סמכותה הישירה של הנציבות האירופית, מה שאומר שלמדינות ידידות לא יהיה זכות וטו על ההחלטה: הקפאת סיוע בילטרלי לישראל, למעט תחומים הקשורים לחברה האזרחית ואתרי זיכרון כמו יד ושם.
לפי פון דר ליין, מדובר בכמה מיליוני אירו בשנה שהיו מיועדים לתוכניות חינוכיות, שיתופי פעולה מדעיים והסדרת תקנים מקצועיים עם מדינות האיחוד. הצעד נחשב בתחום סמכות הנציבות, ולכן אינו מצריך את אישור רוב המדינות החברות באיחוד.
פון דר ליין ציינה בנאום כי "הסיוע שאנו מספקים חייב להתאים לערכים שלנו ולכיבוד זכויות האדם - אין לנו אפשרות להמשיך בשגרה כאשר ההפרות נמשכות."
בנוסף, הנציבות הודיעה כי תתמוך בשני צעדים הדורשים רוב מיוחס של המדינות החברות - שלא קיים בשלב זה: הטלת סנקציות על השרים סמוטריץ' ובן גביר, וכן השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל.
הסנקציות, שהוצגו כהצעה ראשונית, כוללות מגבלות אישיות על נכסים והגבלות על יציאה מהמדינה למי שימצא אחראי "לאלימות או להפרות זכויות אדם".
הצעד המשמעותי ביותר הוא ההשעיה החלקית של הסכם האסוציאציה, שמסדיר סחר חופשי בהיקף של יותר מ-45 מיליארד אירו בשנה בין האיחוד האירופי לישראל. ההשעיה מתמקדת בסעיפי הסחר, אך אינה כוללת את כל ההסכם, ובכך נועדה לפגוע בכמה תחומי כלכלה מרכזיים, כולל חקלאות ותעשייה.
פון דר ליין ציינה כי ההשעיה מתבססת על בדיקה משפטית שנערכה ביוני האחרון, והציגה "אינדיקציות להפרת סעיף 2 להסכם האסוציאציה, המחייב את ישראל לכבד זכויות אדם ולפעול לפי החוק הבינלאומי".
עם זאת, היא הבהירה כי יישום המהלך דורש תמיכת רוב המדינות החברות, כולל מדינות מפתח כמו גרמניה ואיטליה, אשר התנגדו עד כה ליוזמה זו. בפגישת המדינות בחודש שעבר בקופנהגן לא הושגה הסכמה על צעדים מסוג זה, דבר שעורר את התסכול של פון דר ליין.
פון דר ליין כתבה בפוסט ב-X:
"מה שקורה בעזה זעזע את מצפונו של העולם. רעב מעשה ידי אדם לעולם לא יוכל להיות נשק מלחמה. זה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל כמובן, אירופה צריכה לעשות יותר".
שר החוץ גדעון סער השיב באריכות: "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו.
פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון.
ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה.
הנשיאה מכירה היטב את מאמצי ישראל, בשיתוף, בין היתר, של האיחוד האירופי עצמו, לסייע במענה הומניטרי בעזה. אלה מאמצים משמעותיים המתבצעים בתנאים מורכבים מזה קרוב לשנתיים.
תוצאות המאמץ הזה ניכרים בשטח בין היתר בירידה דרמטית במחירי המוצרים הבסיסיים בעזה. ואולם, הדבר העיקרי נעדר מהודעת הנשיאה: הסבל בעזה - כל כולו מעשי ידי חמאס.
המלחמה עצמה נפתחה בפלישת חמאס לישראל ובטבח של ה-7 באוקטובר. התמשכותה היא תוצאת הסרבנות המתמשכת של חמאס לשחרר את חטופינו ולהניח את נשקו.
הסבל שנגרם לישראלים ולפלסטינים כאחד נגרם באשמת חמאס. כל מי שרוצה בסיום המלחמה יודע היטב איך לסיים אותה: שחרור החטופים, פירוק חמאס מנשקו, עתיד חדש לעזה. פגיעה בישראל לא תסייע לכך, להיפך. היא מבצרת את חמאס ואת אויבי ישראל בסרבנותם.
נשיאת הנציבות טועה בכניעה ללחצים של גורמים שחותרים תחת יחסי ישראל - אירופה. זוהי מגמה המנוגדת לאינטרסים של מדינות אירופה עצמן.
ובעיקר: זהו אינו יחס מקובל בין שותפים."
0 תגובות