גופי מחקר בארצות הברית פרסמו לאחרונה תיעוד שמכונה 'התמונות החדות ביותר שצולמו אי פעם' של פני השמש. התצלומים חושפים תופעה שהייתה ידועה עד כה בעיקר מהתיאוריה: מערבולות זעירות הנוצרות בנקודת המפגש בין אזורים בעלי שדה מגנטי חזק לבין זרמי פלזמה – גז המורכב מחלקיקים טעונים חשמלית. חלק מהמבנים שזוהו משתרעים על פני עשרות קילומטרים בלבד, ממדים זעירים ביותר בהשוואה לגודלה האדיר של השמש.
התצלומים יוצאי הדופן צולמו באמצעות טלסקופ השמש דניאל ק. אינווי, המותקן באי מאווי שבהוואי והנחשב לגדול בעולם מסוגו. הטלסקופ, המצויד במראה ענקית בקוטר של ארבעה מטרים, צילם בחודש אפריל האחרון אזור פעיל בסמוך לכתם שמש. באמצעות מצלמה מהירה במיוחד הצליחו החוקרים לזהות פרטים בגודל של כ-19 קילומטרים בלבד על פני הכוכב.
בתצלומים ניתן להבחין בפסים כהים ובמבנים מעוקלים בשולי אזורים שבהם מרוכז שטף מגנטי גבוה. בדיקת רצף הצילומים העלתה כי המבנים מתפתחים ומתגלגלים באופן הדומה לגלי ים הנשברים בקרבת החוף.
החוקרים הגיעו למסקנה שמדובר בתופעה הידועה בשם "אי יציבות קלווין-הלמהולץ", המתרחשת כאשר שתי שכבות של נוזל או גז נעות זו לצד זו במהירויות שונות. התופעה מוכרת מזרמי מים, מעננים בעלי צורה גלית ואף מאטמוספרות של כוכבי לכת שונים, אך זו הפעם הראשונה שבה מתקבל אישור תצפיתי ברור לקיומה בפוטוספרה – השכבה הנראית לעין של השמש.
במסגרת המחקר ניתחו המדענים 47 מערבולות שונות, שגודלן נע בטווח שבין כ-25 ל-170 קילומטרים. המרחק הממוצע ביניהן עמד על כ-65 קילומטרים, ומהירות תנועתן נעה בין 0.67 לשלושה קילומטרים בשנייה. הדמיות ממוחשבות של הפלזמה והשדות המגנטיים הציגו מערבולות דומות בצורתן ובאופן תנועתן, דבר שחיזק את ההערכה לגבי זהות התופעה.
על אף ממדיהן הקטנים יחסית, המערבולות עשויות למלא תפקיד משמעותי בתנועת החומר והאנרגיה בשמש. לדברי החוקרים, הן מערבבות בין פלזמה בעלת שדה מגנטי חזק לפלזמה בעלת שדה מגנטי חלש יותר, ומשפיעות על קווי השדה באופן שעשוי להעביר אנרגיה לשכבות העליונות של האטמוספרה הסולארית.
הממצא עשוי לספק רמזים לפתרון אחת השאלות המרכזיות בחקר השמש: כיצד העטרה שלה מגיעה לטמפרטורה של מיליוני מעלות, בעוד שהפוטוספרה שמתחתיה חמה הרבה פחות ומגיעה לכ-5,500 מעלות בלבד. יחד עם זאת, החוקרים מדגישים כי עדיין לא הוכח שהמערבולות מעבירות כמות משמעותית של אנרגיה כלפי מעלה.
התגלית, שפורסמה בכתב העת המדעי Nature, עשויה לתרום בעתיד גם להבנה טובה יותר של התפרצויות שמש, פליטות מסה מהעטרה ומזג האוויר בחלל, שעלולים להשפיע על לוויינים, מערכות תקשורת ורשתות חשמל בכדור הארץ.
0 תגובות